"...אני מבקש ממך לשים לב, גברתי, המייל יצא אליי ב-24 למרץ ב-12:16. ב-12:26 עשר דקות אחרי זה עניתי את הפסקה שעניתי ומה בעצם כתבתי, אני מזכיר שאלדד באותם ימים נכנס לעבודה, אלדד זה שלך, טפל בזה. זה מה שכתבתי. הסכמתי שצריך לטפל בזה, הסכמתי
--- סוף עמוד 454 ---
שצריך לבחון את המכרז הזה ואמרתי לאלדד, הזכרתי לו, אלדד טפל בזה, זה שלך, זאת הייתה הכוונה שלי" (עמ' 3947).
להערת ב"כ המאשימה לפיה בעשר דקות יכול היה לעמוד על משמעות האמור בהודעת המייל של רגב וכשכתב "מסכים" הסכים, אם כך, לתוכנה, השיב ש"אני מסכים שילכו למכרז בכל הכוח אם יכולים לשאת במשאבים הקיימים, יכולים לעשות עבודה טובה ולהרוויח כסף כי זה תפקידם, לזה אני מסכים ... אני לא מסכים, לא לתאם, לא לסגור, לא לעשות דברים לא חוקיים, לזה אני לא מסכים" (שם).
הקושי הוא שהסייג להסכמתו המלאה למה שכתב רגב נשמע רק בבית המשפט, ולא בתגובתו למייל בזמן אמת, מייל שתוכנו הפלילי מובן לכל בר דעת. טענתו של גולסט, לפיה לא היה צריך להביע את הסתייגותו באופן מידי משום שהוא מכיר את אנשיו ואת רגב בפרט, ועל כן אינו צריך לחשוב על "מחשבה קרימינאלית" ולהזהיר אותם מפניה – אינה משכנעת, בלשון המעטה. והלא רגב כותב מפורשות על תיאום מפגש לשם תיאום מכרז, ואף מוסיף כי הכוונה לכך "שההצעות יוגשו במתכונת הקיימת". משהפנה אותו ב"כ המאשימה לתוספת זו, ללמדך ש"המתכונת הקיימת" של תיאום מכרזים מוכרת לו, שכך עבדה החברה ולא כפי שהוא מבקש להציג זאת, השיב "אני אומר שיכול להיות, אני מציע שקודם כל תשאל את יובל, אבל אני ... אבל מתכונת הקיימת בקלות רבה אפשר להגיד, מתכונת הקיימת שיש קבלני משנה שמבצעים את העבודה" (עמ' 3948). האמירה "יכול להיות" וההפניה המידית לרגב, מלמדת שיש דברים בגו, שגולסט נתפס בלתי מוכן לשאלה ובטרם התעשת והציע אפשרות חלופית של מתכונת העסקה של קבלני משנה, לא שלל את האפשרות שהמתכונת בה מדובר היא מתכונת של תיאום מכרזים – ואם אכן כך הוא, יש, לדידו, להפנות את השאלה לרגב, ובדרך זו להתנער מאחריות.
בעניין זה אזכיר, כי רגב הפנה בהודעת הדואר האלקטרוני המדוברת אל הקבלנים שהגישו הצעות במכרז רעננה, כשהמתכונת הייתה מתכונת מתואמת לפיה קבלן אחד יזכה והאחרים יגישו הצעת גיבוי. גולסט דחה את האפשרות שזו פרשנות הטקסט, אלא שכאמור, הדברים המופיעים בהודעת המייל פשוטים בתכלית ואינם ניתנים להבנה אחרת. לא ניתן לנתק בין "המתכונת הקיימת", כאילו ביטוי זה מוסב על העסקת קבלני משנה לשם ביצוע העבודות נשוא המכרז, לבין מה שנכתב לפני כן, היינו שיש לתאם פגישה שתכליתה תיאום אזור אחד מבין חמשת האזורים היוצאים למכרז – במתכונת הקיימת. לכך יש להוסיף את ניסיונו של גולסט "להפיל" הכל על אלדד לואנץ, ולהרחיק את עצמו מן העניין, כפי שהציע להפנות את השאלות לרגב.