115. נוסיף לכל אלה את מה שעולה מפגישת מסובים (ת/335א), היינו שברזילאי אמור היה לשוחח עם השביל הירוק על מנת "להוריד" אותה ממכרזי הדרום; את דבריו של ארז לגדליה מ-2.4.2010 בת/339א, ולפיהם "אמרנו" לשביל הירוק שהפעם הם אמורים "שלא להפריע" ובתמורה יקבלו בפעם הבאה אזור גדול אותו יחלקו עם קבלן אחר; ואת סיכום הפגישה בין רגב לבין עובד החברה תובל שלו (ת/491), בעקבות סיור הקבלנים, ולפיו מומלץ לתאם את אחד מחמשת המכרזים עם קבלני מכרז רעננה, והרי לפנינו התמונה במלואה. האמור בפגישת מסובים קביל נגד גולסט ורגב מכוח סעיף 9 לפקודת הראיות (ראו הדיון על כך במסגרת האישום הראשון). גם דבריו של ארז בת/339א קבילים נגד גולסט ורגב מכוח
--- סוף עמוד 453 ---
סעיף 9 הנ"ל. כזכור, על פי תוכנם, ארז מתאר דין ודברים עם אנשי השביל הירוק לפיו בתמורה להימנעות מ"הפרעה" במכרזי הדרום, יקבלו בפעם הבאה אזור גדול. התוצאה מעידה על הסיכום.
116. מכלול הראיות מלמד, אם כך, באופן חד משמעי, כי רגב היה מודע להסדר הכובל ונטל בו חלק פעיל. בנסיבות אלה, איני רואה צורך להרחיב בחלופה של יחוס אחריות כלפיו כמנהל פעיל בחברה (סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים). בקשר לחלופה זו אומר בקצרה, כי לא יכול להיות חולק שרגב, שהיה סמנכ"ל השיווק בשביל הירוק בתקופה הרלוונטית והיה אחראי, מתוקף תפקידו, לתחום המכרזים – היה "מנהל פעיל" בחברה שזה תחום אחריותו. הנטל עבר אליו להוכיח, כי העבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה. בנטל זה לא עמד, והדברים מפורטים לעיל.
117. אשר לגולסט, גם הוא נחקר שלוש פעמים (ת/119, ת/120 ו-ת/121), ובעצת עורך דינו שמר על זכות השתיקה. על משמעותה של התנהלותו בחקירה עמדתי בעת שדנתי באישום הרביעי, שעניינו מכרז רעננה לשנת 2009 ולא אחזור על הדברים. גרסתו בבית המשפט מהווה אפוא גרסה כבושה, שלא ניתן לה הסבר מניח את הדעת. מכל מקום, גם לגופה אינה מעוררת ולו ספק סביר.
בבית המשפט הכחיש גולסט כל קשר או ידיעה לגבי תיאום חמשת מכרזי הדרום (עמ' 3889-3886) והוסיף וטען כי בתקופה הרלוונטית מי שניהל את הפעילות השוטפת של החברה היה אלדד לואנץ (עמ' 3890). כפי שנראה להלן, מסקנתי היא כי הוכח מעבר לספק סביר כי גולסט היה מודע גם מודע לחלק שנטלה החברה שבבעלותו בתיאום חמשת מכרזי הדרום, ונתן לכך את הסכמתו המודעת והמפורשת.
118. אפנה, תחילה, לת/491, ממנו עולה כי כעשר דקות לאחר שקיבל את המייל מרגב, המסכם את הפגישה בינו לבין תובל שלו, ובגדרו המלצה "לתאם מפגש הצהרת כוונות" עם קבלני מכרז מרחב רעננה על מנת "לתאם אזור אחד מתוך החמישה שיוצאים למכרז" – הגיב גולסט במייל משל עצמו ובו כתב "מסכים אלדד לטיפולך הדחוף אודה". כשהתבקש להתייחס למשפט זה במהלך חקירתו הנגדית אמר: