על רקע טענות אלה, נבחן את מסכת הראיות לגבי רמי עזרא.
128. אתחיל במפגש הקבלנים שלאחר הסיור. בעמ' 36 לתמליל השיחה (ת/334א) נשמע עזרא משוחח עם מספר דוברים אחרים על הסדר. השיחה נסבה על מסילטי, ולעזרא מיוחסים הדברים הבאים: "אם מגיעים להסדר הוא לא מפריע", אלא שאז אומר נאש "אבל אם אין הסדר למה שהוא לא יבוא", ותגובתו של עזרא היא: "אז בוא נגיע להסדר". בהמשך, בעמ' 38, אומר עזרא שחברת החשמל רוצה "להכניס תחרות" ובהמשך: "הם רוצים מחיר זול כן נו תחרות".
בניגוד לטענתו של עו"ד אוחיון, עזרא נחקר על מפגש הקבלנים ברשות. בהודעתו מ-27.12.2010 (ת/497), הכחיש כי הוא נוהג להיפגש עם קבלנים מחוץ לסיורי קבלנים (ש' 186), כפי שהכחיש ידיעה על שיתופי פעולה בין מתחריו לשם קביעה מראש מי יזכה במכרז כלשהו (ש' 211-209). בהודעה הבאה, ת/498, חזר ונשאל האם נפגש עם קבלנים לאחר סיור
--- סוף עמוד 461 ---
הקבלנים, והשיב על כך בשלילה. לאחר מכן נשאל האם הייתה פגישה בגן הסמוך למשרדי חברת החשמל ותשובתו הייתה "זה לא היה פגישה, זה היה בדרך לרכב. אני לא זוכר הרבה מהשיחה הזאת" (ש' 211). הוא המשיך וטען כי אינו זוכר על מה נסבה השיחה, כי אינו זוכר אם גדליה או נאש נכחו בה וכי אינו זוכר מה נקבע בסופה. בהמשך אותה הודעה אף הושמעו לו קטעים מאותה שיחה והוא התייחס אליהם תוך שהוא מנסה לתת להם הסבר תמים (ש' 225 ואילך). מכאן יש לקבוע, כי עזרא נחקר על השתתפותו במפגש הקבלנים שלאחר הסיור, הודה כי נכח בו והודה כי דיבר בו.
גדליה אכן לא הצליח בתחילה לזהות את קולו של מי שאמר "אז בוא נגיע להסדר", אולם משהושמע לו המשפט הקודם המיוחס לעזרא, היינו "אם מגיעים להסדר הוא לא מפריע", זיהה אותו כדובר. המדובר היה בתגובה מידית של גדליה. העובדה שלא ניסה לייחס משפט לדובר שלא זיהה את קולו תחילה, מלמדת על זהירות מצדו.
אם לא די בכך אוסיף, כי בעדותו בבית המשפט הוצג לנאש כי שוחח במפגש הקבלנים עם גדליה ועם עזרא על קידום התכנית לתיאום חמשת מכרזי הדרום. נאש לא הכחיש כי שוחח עם השניים וכי זה היה תוכן השיחה. לגופו של עניין טענתו הייתה כי המדובר בהתרברבות (עמ' 4112). בהמשך עדותו לא הכחיש, שעזרא אמר לו שחברת החשמל רוצה תחרות על מנת להוזיל את המחירים, אלא שלטענתו ההסבר לדברים הוא שחברת החשמל אינה משלמת את חובותיה לקבלנים (עמ' 4115). על הסבריו של נאש כבר הערתי את שהערתי. עו"ד אוחיון לא טרח לחקור את נאש על שיחה זו, ומכאן שאינו כופר בכך שעזרא היה אחד מן הדוברים במהלך אותו מפגש ואמר את שאמר, על כל המשתמע מכך. זאת ועוד. בעדותו הראשית לא התייחס כלל עזרא למפגש הקבלנים ולא השמיע מטעמו כל גרסה באשר לחלקו באותו מפגש, אשר גם לשיטתו, כעולה מגרסתו ברשות, נכח בו. מצופה היה, כי בעקבות עדויותיהם של גדליה ושל נאש יגיב למיוחס לו. בנסיבות אלה, שתיקתו אינה יכולה להיות מוסברת אלא בכך שאינו כופר שהדברים המיוחסים לו אכן באו מפיו. בחקירתו הנגדית, משהוצגו לו אותם קטעים בתמליל השיחה שהובאו לעיל, תוך השמעתם באולם, טען כי אינו זוכר שאמר את הדברים הללו. לגבי אחד הציטוטים הוסיף, כי לא אמר דבר כזה (עמ' 4201), אולם לא טען כי אינו הדובר (עמ' 4203-4200). "לא זוכר" אינו הסבר לפשרם.