נאש נאש בע"מ התאגדה ונרשמה ברשם החברות ב-22.12.2008 (נ/10(1)). הסיבה להקמתה הייתה שיקולי מס. רואה החשבון הוא אשר המליץ כך לנאש, בשל הצפי לצמיחה בפעילותו
--- סוף עמוד 477 ---
(ראו עדותו של רו"ח יורם בר אבי, עמ' 4151). אין ספק, כי הכוונה הייתה להעביר את פעילותו של נאש, כעוסק מורשה, לפעילות החברה, אלא שלא ניתן לעשות כן ביום אחד. כל כך, משום שבמכרזים של גופים ציבוריים, כחברת החשמל וכרשויות מקומיות, נדרש המציע להוכיח היקפי פעילות וניסיון קודם, וממילא לא תוכל חברה שהוקמה זה עתה לעמוד בדרישת הסף האמורה אלא בעבור תקופת הניסיון הנדרשת. ואכן, אין חולק כי הייתה תקופת מעבר, מאז הקמת החברה, במהלכה פעל נאש הן כעוסק מורשה והן כחברה בע"מ (החברה, יש לומר, מצויה בבעלותו המלאה). בסופו של דבר, ב-2011, נסגר תיק העוסק המורשה של נאש, כפי שתוכנן. המאשימה מציגה בסיכומיה מספר דוגמאות של חוזים של נאש מול רשויות מקומיות וחברת החשמל, כשבתקופת החוזה ביקש נאש להסב את זכויותיו מהעוסק המורשה לחברה בע"מ (בת ים, תל-אביב והחוזה המשותף של תל-אביב וחברת החשמל, נשוא האישום השביעי).
המאשימה סבורה, כי יש להרשיע את נאש נאש בע"מ, על יסוד פסק דינו של כב' השופט משה יועד הכהן בת"פ (י-ם) 22487-12-10 מדינת ישראל נ' בובליל (12.1.2014), המסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין סבירסקי, ולפיו גם מי שנעדר כשירות עובדתית ונסיבתית להיות "צד להסדר" עשוי להיחשב מבצע בצוותא בעבירה של צד להסדר כובל ככל שהייתה לו מודעות לעובדה שלפחות אחד הצדדים להסדר שבגיבושו השתתף, הגביל עצמו, בניגוד לחוק. אכן כך הוא, אלא שלא זו השאלה העומדת להכרעתי. השאלה הינה האם יש לייחס לנאש נאש בע"מ את מעשיו של נאש, שפעל בתקופה הרלוונטית גם כעוסק מורשה (כפי שפעל גם ביחס ללקוחות אחרים באותה תקופה, ראו נ/10(8)), ורכש את מעטפות שניים מחמשת מכרזי הדרום כעוסק מורשה.
156. איני סבורה כי הונחה לפניי תשתית עובדתית מספקת לייחוס מעשיו של נאש לחברה. העובדה שנאש שאף, בתהליך הדרגתי, להעביר את פעילותו לחברה בע"מ אינה הופכת את נאש נאש בע"מ לצד להסדר כובל. גם העובדה שהקבלנים השותפים להסדר הכובל היו רואים בנאש כמפר לו הגיש הצעה, בין כעוסק מורשה בין כחברה בע"מ אין בה כדי לשנות את התמונה. הקבלנים לא התעניינו באישיות המשפטית העומדת מאחורי נאש, וברור כי מבחינתם העושה הוא נאש עצמו. השאלה היא שאלה אובייקטיבית, האם נאש פעל במהלך מילוי תפקידו בתאגיד (ראו עניין מליסרון).