מסקנתי הינה, אפוא, כי שולה ידעה כי נעשה שימוש במעטפת המכרז של רמלה כהצעת גיבוי מטעמה של קסנטיני ובניו, ולכל הפחות עצמה עיניה מפני אפשרות זו.
מעבר לכך, לא הובאה על ידה כל ראיה לאמצעים שננקטו על ידה, כמנהלת חברה המתמודדת במכרזים עם קבלנים מתחרים, לשם פיקוח על מעשי הכפופים לה ומניעת עבירות הקשורות לתחרות (ראו לעניין זה ע"פ 4148/03 ישי כהן נ' מדינת ישראל (5.1.2004); עניין שולשטיין).
163. נוכח כל אלה, אני מרשיעה את שולה קסנטיני בעבירה של מנהל לפי סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים. יש להבהיר עם זאת, כי הרשעתי מתייחסת לאחריות לעבירה של צד להסדר כובל, להבדיל מאחריות לעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. כל כך, משום שהמדובר בעבירה של אחריות קפידה ולכל היותר של רשלנות (ראו ע"פ 608/97 לקס נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 673 (1998)). ואם כך הוא, חלות בעניין זה הוראות סעיף 21(ב)
--- סוף עמוד 482 ---
לחוק העונשין, המורה כי רשלנות תהווה יסוד נפשי מספיק רק בעבירה שאינה עבירת פשע (ראו הדיון בעניין זה בפסק דינו של כב' השופט ע' שחם, בת"פ 49529-12-11 מדינת ישראל נ' אבי ויקטור בן דרור (30.4.2017), פסקאות 29-27).
--- סוף עמוד 483 ---
האישום השישי – חמשת מכרזי הצפון
האישום ויריעת המחלוקת
1. באישום זה נאשמים אך ארז מיארה והחברה המנוהלת על ידו, מוקה גיזום. בכתבי אישום מקבילים הועמדו לדין, בגין חלקם באישום הנדון, זוהר כץ וקבלני גיזום נוספים, אשר שמותיהם יוזכרו במהלך סקירת הראיות, על פי הצורך.
2. על פי הנטען בכתב האישום, ב-21.3.2010 פרסמה חברת החשמל מקבץ של שלושה מכרזים לגיזום ולכריתת עצים, באזור נהריה, באזור עפולה ובקווי מתח עליון במחוזות חיפה והצפון. המועד להגשת ההצעות נקבע ל-22.4.2010. ב-5.5.2010 פרסמה חברת החשמל מקבץ נוסף, הפעם של שני מכרזים לגיזום ולכריתת עצים, האחד באזור חיפה והאחר באזור הקריות. המועד להגשת ההצעות נקבע ל-20.5.2010.
קודם לפרסום המכרזים, במהלך המחצית הראשונה של 2010, סיכמו ביניהם זוהר כץ וארז מיארה כי ארז יפעל לכך שקבלני גיזום מהדרום לא יתחרו במכרזי הצפון האמורים.
עוד נטען, כי במהלך המחצית הראשונה של 2010 היו ארז מיארה ומוקה גיזום, כמו גם זוהר כץ וראז חקלאות, וכן שורה של קבלני גיזום אחרים, צדדים להסדר כובל אשר במסגרתו סיכמו ביניהם מראש על זהות הזוכה ועל זהות המבצע או המבצעים בפועל בכל אחד מחמשת המכרזים, כמפורט בכתב האישום. לשם גיבוש ההסדר קיימו ביניהם הצדדים מגעים שונים, לרבות שיחות ופגישות משותפות בהרכבי משתתפים שונים. לא כולם ידועים במדויק למאשימה.