--- סוף עמוד 53 ---
לרישום "300 ורד בר" טען, כי הסכום משקף ערבות שהוציאה עבורו חברת שלומציון, בבעלות פרץ קופר, על מנת שיוכל לבצע פרויקט בטיילת עכו, משום שבאותה עת (2008) הבנק סרב להוציא לו ערבות למכרזים חדשים. שלומציון הוציאה עבורו את הערבות וגבתה על כך תשלום. זוהר התבקש להסביר מדוע, אפוא, נכתב "300 ורד בר" ולא שלומציון, וטענתו הייתה כי הרישום משקף את הסכום שוורד בר שילמה לו בגין עובדים שהשאיר אצלה לאחר שהוכנסה לעבודה במקומו במכרז מע"צ באזור הצפון. ורד בר, כך טען, לא הייתה מוכנה לשלם לו עבור העובדים עד שיחזיר את הערבות שלקח משלומציון, ואינו יודע מדוע רשם את שמה באותה רשימה בה תיעד את כל הסכומים שקיבל תמורת הימנעות מהשתתפות במכרזים (ש' 231-188).
31. תגובתו של זוהר למסמך בעת שהוצג לפניו לראשונה מלמדת כי המדובר במסמך מפליל. גרסתו בחקירה, לפיה המדובר בתיעוד של סכומי כסף שקיבל תמורת הימנעות מתחרות עולה מפשט הכתוב, כאשר בצדו האחד של המסמך רשומות ההוצאות בגין רכישת מכרזים ובצדו האחר, תחת הכותרת "החזר כספי" מופיעים מספרים בצד שמות חברות או מקומות. יתרה מזאת, הראיות האובייקטיביות מלמדות, כי סכומי הכסף המצוינים שולמו לראז חקלאות סמוך למועדי המכרזים ירושלים 2010, רעננה 2009 ותל אביב 2009 (ת/453, ת/438 ו-ת/439).
32. עוד יש לומר, כי בהמשך החקירה חזר בו זוהר מן הגרסה שעניינה תיאום המכרזים של גדרה-אור יהודה וצפת, מבלי להציע הסבר חלופי לרישום. כך גם סרב למסור לחוקרים מידע אודות תשלומי הכספים שקיבל בגין גדרה-אור יהודה וצפת. המכנה המשותף בכולם, כפי שמצביעה על כך המאשימה, שבכל המכרזים הללו הייתה ורד בר הקבלן המבצע (ראו הודעתו של פרץ קופר, ת/48, עמ' 11 ועמ' 56). כפי שנראה להלן, גם ירון בלווא, לאחר שהחליט לשתף פעולה בחקירה, להודות במעורבותו בתיאום מכרזים ולהפליל אחרים, נמנע במפגיע מהפללתם של האחים קופר. התנהלות זו אופיינית גם לזוהר, שאמר כי אינו רוצה "לדבר עליהם בכלל" משום ש"אני מפחד" (ת/445, ש' 121-116) וסרב להשיב לשאלות בעניינם או התחמק מכך (ראו לדוגמא ת/446, ש' 235-232; ת/452, ש' 134-115). זו הייתה גם התרשמותה של החוקרת עדי אגוזי, שכל אימת שעלה עניינם של האחים קופר הוא מאוד פחד (עמ' 1956). לא ניתן על ידי זוהר הסבר חלופי לרישומים האמורים וגרסתו ביחס לרישום "300 ורד בר" תמוהה עד מאוד, בלשון המעטה.