ארז: אני יודע, אני מעורב בפרטים גם אצלו גם
...
גלעד: בקיצור, אחרי זה, אז כל הסיפור כבר ירדתי ל10%, ל30% בעפולה...
ארז: כי הסיכום מלכתחילה שעפולה היא שליש-שליש-שליש .. ככה היה כשאני הייתי נוכח בשיחה, זה מה שהיה
...
ארז: אני למעשה בפינה שלי, יש לי את העבודה שלי ... ועדיין חשוב לי לסגור את כל הקצוות שאף אחד לא יצא ממורמר בשביל שגם בשנה הבאה נוכל לסדר את הכל על מקומו ובלי בעיות ובלי כלום ... אבל אם זוהר לא התנהג כמו שצריך ... בוא אחי אני אכנס לעובי הקורה ואני אטפל בזה, תגיד לי מה אפשר לעשות ...
...
ארז: סגרו משהו שיעמדו בו, כי אני שרפתי ימים ולילות לפני המכרזים האלה אתה לא יודע כמה, רצתי על כל הארץ על כל המכרזים של כולם, הייתי נוכח בכולם ודאגתי לסגירה של כולם כולל
...
ארז: אז אני הלכתי למהלך רחב יותר בכל הארץ ... אבל עוד הפעם גלעד אסור לנו להרים ידיים. אני אמרתי גם בתחילת התהליך תמיד יהיה אחד שיסרוח, תמיד אחד שזה, אסור לנו לוותר. בוא תגיד לי מה אני יכול לעשות ... כדי שהדברים יתיישרו ..."
26. המסקנה מתבקשת מאליה. לא זו בלבד שארז "שרף ימים ולילות" כדי להביא להסכם שלום בין הקבלנים ולחלוקת השוק ביניהם, הרי שגם לאחר מעשה, כשהתברר כי יש מחלוקות על יישום ההבנות, ארז משמש "מגשר", אליו פונים אלה החשים כי "סדרו" אותם. ארז ראה גם את יישום ההבנות כעניין שלו, והיה מוכן לטרוח עליו רבות. כל זאת מתוך ראייה לטווח רחוק, כפי שהוא מסביר זאת בעצמו, היינו שכשיפורסמו מכרזים בעתיד לא יהיה קושי להגיע להסדרים דומים.
(ג) גרסתו של ארז
--- סוף עמוד 498 ---
27. על רקע כל אלה, נבחן עתה את גרסתו של ארז. כאמור, גרסה זו עברה מהפך. מכפירה מוחלטת במיוחס לו ולמוקה גיזום במסגרת האישום הנדון, עתה הוא מודה בביצוען של פעולות שונות לשם הוצאת הרעיון של תיאום מכרזי הצפון אל הפועל. עם זאת, לטענתו היה זה לאחר שגויס על ידי גדליה, חלקו שלו היה מצומצם, וכי על כן אין לייחס לו עבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. עוד הוא טוען, כי לא הוכח שההצעה שהגיש למכרז חיפה הייתה הצעת גיבוי, ומשכך יש לזכותו כליל מן העבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
28. בחקירתו ברשות לא התכחש לעובדה שנכח בפגישה ברמת ישי. משהושמעה לו השיחה עם שאול זכרי (שיחה 1846/143), בה הוא נשמע אומר לשאול שכל מה שסוכם באותה פגישה בוצע, טען כי "אני לא יודע באמת אם זה מה שבאמת בוצע. אמרתי לשאול מה שהוא רוצה לשמוע" (ת/68, ש' 379-378). ועוד טען, כי הגיע רק בסוף הפגישה, לאחר הסיכומים (ת/68, ש' 389; ת/66, ש' 496, ש' 502). כמו כן טען, כי אינו מכיר את הטבלה ת/416 שהוצגה לו במהלך חקירתו, וכי הוא רואה מסמך זה לראשונה (ת/73, ש' 404-401).