בבית המשפט העיד אחרת. לדבריו הגיע לפגישה שעל דבר קיומה עודכן על ידי זוהר, והודיע לו שיעשה מאמץ להגיע אליה שכן באותו יום ממילא היה צריך להיות באזור: "הגעתי לפגישה הזאתי אחרי שהיא כבר התחילה הגעתי אליה מאוד מאוחר .. הייתי שם כמה דקות בודדות. ראיתי שמונח על השולחן איזה שהוא טיוטה של טבלה מעין ארץ עיר כזה. שאלתי מה קורה? אמרו לי בסדר. אמרתי מסתדרים? אז הבנתי אני לא זוכר אני חושב ששמואלוב אמר ... מישהו שם אמר עוד לא. אבל אנחנו בינתיים מדברים. אני לא יודע, לא יודעים מה יצא מזה. בינתיים אנחנו מדברים שזה כבר טוב. אנחנו אחרי שנים שלא דיברנו אנחנו עכשיו מדברים. אמרתי או קי חברים אני חייב לנסוע למבחן. להתראות שלום שלום ויצאתי לדרך" (עמ' 3450). הנה כי כן, בניגוד לגרסתו בחקירה, מתברר שארז ראה את הטבלה ת/416 ("טיוטה של טבלה מעין ארץ עיר") ועוד בניגוד לגרסתו בחקירה, ארז הגיע לפגישה בעוד הנוכחים עסוקים בדיבורים ועזבהּ בטרם הגיעו לסיכומים.
ארז מבקש, בסיכומיו, להסתמך על עדותו של מאיר רוזנר, לפיה בעת שהוא עצמו היה נוכח בפגישה ברמת ישי ארז כלל לא היה, וכי רק כשיצא ממנה ראה את רכבו של ארז (עמ' 2079). מעבר לכך שעדותו של רוזנר, ככלל, לא הייתה מונעת ברצון להעיד אמת, ובהקשר הנדון כאן יצוין כי הכחיש קיומה של חלוקה בין צפון לדרום (שם) – בעוד שארז מודה בה, הרי שאין בה כדי לסייע. ארז הפליל עצמו במו פיו, וכך גם הפלילו אותו שמואלוב (בעדותו) וזוהר (בעיקר בהודעותיו).
--- סוף עמוד 499 ---
בחקירה הנגדית, כשהתבקש להתייחס לשיחתו עם שמואלוב (שיחה 1936/143), במהלכה אמר לו כי החלוקה לגבי מכרז עפולה הייתה שליש-שליש-שליש וכי להסכמה זו הגיעו בעת שהוא עצמו היה נוכח בפגישה ברמת ישי השיב, כי אינו יודע לומר אם אמר לשמואלוב מה שאמר על יסוד מה שידע באותו רגע או על יסוד דברים ששמע מאוחר יותר מיוני ממן, ממאיר רוזנר ומזוהר לגבי החלוקה (עמ' 3644). הסבר זה אינו מתקבל על דעתי, שהרי אמר לשמואלוב במפגיע כי לסיכום לגבי עפולה הגיעו בנוכחותו. היינו, הוא היה עד לסיכום בעת שהתגבש ולא דֻווח עליו בדיעבד. ארז לא הכחיש, בחקירתו הנגדית, כי הגיע לפגישה כנציג של קבלני הדרום, אולם היה זה, לטענתו "התכנון של גדליה, עופר וזוהר, יהיה אחד שיהיה יותר קל לדבר איתו, שהוא ... יגשר בין הפערים, לי היה את היכולות לדבר עם אנשים לי היה את הכישורים וזהו" (עמ' 3646).