--- סוף עמוד 541 ---
המדובר בסתירות משמעותיות, בנקודות מהותיות, שאינן ניתנות להסבר אלא באי אמירת אמת, משום שהאמת מפלילה.
נוכח כל אלה, מסקנתי היא כי הרישום ביומנו של ארז מהווה ראיה רבת עוצמה לכך שהפגישה בין השלושה, מ-12.5.2009, נועדה – מבחינתם של ברזילאי וארז, לשרת את תכלית מכרז תל אביב ובמילים אחרות, למנוע את התמודדותו של ארגוב. לשם כך תואמה וזה היה עניינה. גם אם הדברים לא נאמרו במפורש, הבנתו של ארגוב משקפת את המציאות ומתלכדת עם הרישום האמור: הפגישה נועדה להפיס את דעתו על ידי פירעון החוב ולקנות בכך את רצונו הטוב על מנת שלא יתמודד במכרז שהיה כה חשוב לברזילאי (וגם ארז אמור היה ליהנות ממנו). לנוכח דבריו של ברזילאי בחקירתו (ת/94) יש לקבוע, כי נושא המכרז עלה מפורשות. לא היו אלה "דברים כלליים" על מכרז תל אביב, אלא הסכמה שפירעון החוב של מנהרת אשקלון ושל קסנטיני ובניו יביא לתוצאה המקווה של הימנעות מתחרות מצדו של ארגוב. לא היה צורך להשקיע משאבים מרובים לשם השגת הסכמתו. ארגוב הרי ידע אותה עת כי ממילא אינו מתכוון להתמודד במכרז, וכפי שנראה בהמשך איש לא ידע על כך בשלב זה מלבד בני משפחתו המצומצמת. משכך, לא צריך היה להפעיל עליו מכבש לחצים על מנת שייעתר לבקשה להימנע מהתמודדות. ברגע שהושגה הסכמה על פירעון החוב, הסתיים העניין מבחינתו.
(3) האם נסיעתו המתוכננת של ארגוב לתאילנד הייתה ידועה
55. טענת ההגנה, שנועדה להדוף את המשמעות המפלילה של הפגישה ולהטיל ספק במסקנה הטבעית המתבקשת מן התיעוד ביומנו של ארז היא, שמאחר שידעו על כוונותיו של ארגוב, ממילא לא חששו מפני תחרות מצדו ומשכך גם לא היה מניע זר מאחורי פירעון החוב במועד בו נפרע. אם נכון הדבר, ממילא אין לייחס משמעות לתיעוד ביומן. נפנה, אם כך, לבירור שאלה זו.
נקודת המוצא לבחינת גרסאותיהם של ארז וברזילאי לעניין זה היא העובדה שאלה ניתנו מפיהם לאחר מעשה, היינו לאחר שארגוב היה בתאילנד ואף חזר ממנה. לפיכך, אין משמעות ראייתית לעובדה שעוד בהודעותיהם טענו השניים כי כבר בפגישה בכפר קרע ידעו על דבר כוונותיו של ארגוב לנסוע לתקופה ארוכה לתאילנד.
--- סוף עמוד 542 ---
56. ארגוב העיד, כי ההחלטה המשפחתית לקחת פסק זמן ולנסוע לתאילנד למשך שנה התגבשה בין מועד סיור הקבלנים ורכישת מסמכי המכרז לבין מועד הגשת ההצעות. מרגע שהרעיון הועלה על ידי אשתו, חלפו בין שבועיים לשלושה עד שהתקבלה ההחלטה. או אז החליט גם להימנע מהתמודדות במכרז תל אביב. המדובר במכרז "המשמעותי ביותר והמקצועי ביותר שקיים בארץ" והוא לא היה מעוניין לזכות בו ולהפקיד את ביצוע העבודה בידיים זרות, משום שבדרך זו עלול היה "לשרוף" את עצמו (עמ' 2443-2442). אין לי ספק, כי עדותו של ארגוב בנקודה זו אמת. לא היה כל היגיון מצדו להזדרז ולרכוש את מסמכי המכרז, כמו גם להתחיל ולהתקשר עם גוזמים מומחים, לו בשלב זה כבר גמלה בליבו ההחלטה לטוס לתאילנד לפרק זמן ממושך.