עם זאת, וכפי שהסברתי בדיון בעניין מכרז רעננה (האישום הרביעי), אין לקבל כי הארכת ההתקשרות עם הזוכים לאחר שהחקירה הפכה גלויה משכללת, כשלעצמה, עבירה של קבלת דבר במרמה. בשלב זה, כאמור שם, הייתה ועדת המכרזים מודעת לחשדות, והחלטתה על מימוש האופציה היא תולדה של ההסדר הכובל (והדבר מהווה, גם מטעם זה, נסיבה מחמירה של אותה עבירה). משכך, החל מ-30.6.2011, מועד ההחלטה בדבר מימוש האופציה
--- סוף עמוד 559 ---
והארכת ההתקשרות (ת/288), אין לייחס את הסכומים שהתקבלו בידי הנאשמים מכוח החלטה זו לעבירה של קבלת דבר במרמה. לקביעה זו תהיה השלכה על היקף הסכומים עליהם חלה העבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, המיוחסת לברזילאי ולמנהרת אשקלון בין היתר בגין סעיף אישום זה.
ג. מוקה גיזום בע"מ ומנהרת אשקלון בע"מ
88. מעבר למה שכבר אמרתי (במסגרת הדיון באישום הראשון) על אחריותה של מוקה גיזום לעבירות שביצע ארז, הרי שבכל הנוגע למכרז תל-אביב, כחצי שנה לאחר הזכייה, פנה רונן מיארה לעירייה (ת/281) וביקש להמחות את זכויותיו ואת חובותיו על פי החוזה שנקשר עמו כעוסק מורשה מכוח זכייתו במכרז, למוקה גיזום בע"מ. את בקשתו נימק בכך שהמדובר באותם בעלים. בקשתו אושרה בוועדת התקשרויות עליונה (ת/281). זמן מה לאחר מכן אף נחתם חוזה חדש, המעגן את הסבת הזכויות שאושרה (ת/281). בקשה דומה הפנה רונן גם לחברת החשמל (ת/286) והבקשה אושרה (שם). רונן הסביר בעדותו, כי המדובר במהלך "פורמאלי ביותר" (עמ' 1068). מכאן שיש לייחס לחברה זו את מעשיו של ארז, שפעל מטעמה בתקופה הרלוונטית, ולהרשיעה בעבירות בהן הורשע הוא, בצירוף סעיף 23(א)(2) לחוק העונשין.
בכל הנוגע למנהרת אשקלון, אין חולק כי הרשעתו של רמי ברזילאי גוררת גם את הרשעתה.
ד. סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון
89. עבירה זו מיוחסת אך לרמי ברזילאי ולמנהרת אשקלון.
ניתוח יסודותיה של העבירה והתייחסות לטענות ההגנה בקשר לכך נעשו על ידי במסגרת הדיון באישום הראשון והדברים יפים גם לכאן.
--- סוף עמוד 560 ---
90. אשר לנסיבות אישום זה, משהוברר כי התשלום לארגוב – הגם שנועד להשיג את הימנעותו מתחרות – היה תשלום עבור חוב אמת מן העבר ולא הייתה בו משום הסתרה, הרי שאין לייחס לברזילאי עבירה של הלבנת הון בקשר אליו, כפי שגם מודה המאשימה.
בכל הנוגע לתשלום לזוהר, אין חולק, כי המדובר ב"פעולה ברכוש". על פי קביעותיי לעיל, התשלום נועד להבטיח מניעת תחרות מצדה של ראז חקלאות. ברזילאי, בשם מנהרת אשקלון, הציג מצג כוזב לפני ועדת המכרזים, לפיו לכאורה הוגשו ההצעות במכרז בתנאי תחרות והניח את דעתה של ועדת המכרזים כי כך הוא. בו זמנית, האופן בו תועד התשלום מהווה, כפי שנראה מיד, גם עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. התשלום לזוהר הוציא אותו מהתחרות, "השתיק" אותו והבטיח כי ההסכמה בינו לבין ברזילאי לא תיחשף לפני ועדת המכרזים. התשלום שימש, אם כך, לביצוע העבירה של קבלת דבר במרמה ואיפשר אותה.