העבירות
א. צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות
84. כאמור, הוכח מעבר לספק סביר כי ברזילאי הגיע להסדר עם זוהר, לפיו יוותר האחרון על תחרות במכרז ויקבל תשלום בתמורה לכך. כך גם הוכח מעבר לספק סביר, כי ברזילאי וארז הגיעו להסדר עם ארגוב, לפיו יוותר על התמודדות במכרז ובתמורה יפרע ברזילאי את חובו ואת חובה של שולה קסנטיני כלפיו. שני ההסדרים, כפי שכבר הסברתי במסגרת אישומים קודמים, הם הסדרים כובלים המקיימים את החזקות החלוטות הקבועות בסעיפים 2(ב)(1), 2(ב)(3) ו-2(ב)(4) לחוק ההגבלים העסקיים.
85. הטענה לפיה אין לייחס לארז עבירות על פי אישום זה שכן אין לראות בו מבצע בצוותא אינה מקובלת עליי. אזכיר, בהקשר זה, הן את התיעוד ביומנו של ארז ולפיו נסע עם
--- סוף עמוד 558 ---
ברזילאי לוואדי ערה "בקשר למכרז תל אביב" ואת האופן בו תיאר ארז את מעורבותו בעניין בשיחות שנקלטו בהאזנת הסתר. ברזילאי לא היה נוטל עמו את ארז לפגישה אלמלא היה חלק מן העניין. לכך יש להוסיף כי לארז היה עניין ישיר בתיאום שכן החלוקה העתידית של המכרז אמורה הייתה להיות בינו לבין ברזילאי ולבין נאש. זאת ועוד, אין לנתק את מעורבותו של ארז בפרשה זו ממעורבותו הכוללת בפרשת תיאום המכרזים.
86. בהתנהגותם של השניים מתקיימות נסיבות מחמירות, שפורטו במסגרת אישומים קודמים. בענייננו, המדובר במכרז ציבורי ובשיטתיות (כאשר גם ארז וגם ברזילאי מעורבים, במקביל, בתיאום מכרז רעננה). אשר להיקף הכספי, השניים זכו בהתקשרות עם עיריית תל אביב, וזו שילמה לכל אחד מהם סכום של כ-5 מיליון ₪ עבור העבודות שביצעו מכוח זכייה זו. כך גם זכו השניים בהתקשרות מול חברת החשמל, כשארז קיבל סכום של למעלה מ-1.1 מיליון ₪ ואילו ברזילאי קיבל סכום של כ-1.7 מיליון ₪ (ראו מסמך ההסכמות הדיוניות ת/539; ת/562 (ברזילאי) ות/386 (ארז) בקשר עם עיריית תל-אביב; ת/552 (ברזילאי) ות/553 (ארז) בקשר עם חברת החשמל). הנזק שנגרם לציבור כמו גם גודל טובת ההנאה שהפיקו השניים נגזרים מן ההיקף הכספי.
ב. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
87. גם על עבירה זו הרחבתי את הדיבור במסגרת האישום הראשון ומה שקבעתי שם יפה לכאן, לרבות הנסיבות המחמירות. בענייננו אפנה לכך שבחוברת המכרז (ת/276) נדרש מן המציעים להתחייב כי ההצעה מוגשת "ללא קשר או תיאום עם משתתפים אחרים".
בנוגע למכרז הנדון העידה עו"ד שני לוי כי לו התעורר חשד לתיאום ההצעות, הייתה פונה לממונים עליה ולהערכתה הייתה העירייה פונה לרשות ההגבלים העסקיים (עמ' 956). המרמה פעלה, אפוא, את פעולתה, והושגה "הנחת דעתה" של ועדת המכרזים.