--- סוף עמוד 571 ---
העובדה שעדותו של ארז היא, שידע כי במכרז שקדם לו הציע זוהר הנחה בשיעור של למעלה מ-50% (עמ' 3408). ואם כך, ברור שהיה מודע לכך שההצעה שהגיש למכרז 2010 חסרת סיכוי.
17. הוא הדבר גם ביחס לטענה לפיה הצעת המחיר שהציע זוהר דומה למחיר שהוצע על ידו במכרז הקודם ואם כך מתעורר ספק בדבר קיומו של הסדר כובל. מהודעתו של זוהר (ת/443) עולה בבירור, כי הוא חשש עד מאוד שיאבד את פתח תקוה כמקום בו עבד בעשר השנים שקדמו למכרז הנדון, וכי לא הצליח להגיע להבנות שיימנעו תחרות מצדו של ארגוב. כפי שהסביר: "למרות שתכננתי לתת 50% הנחה על המחיר עדיין פחדתי שמישהו ירצה להתנקם בי וייתן יותר הנחה. בסופו של דבר נתתי 48% הנחה. היחידי שבאמת פחדתי ממנו זה איל ארגוב. לא בגלל המחיר הנמוך אלא בגלל המוטיבציה שלו לגשת ולדפוק אותי. אז שיחקתי אותה כאילו אנחנו מסתדרים, וכאילו אני מגיש מחיר גבוה, ואז גם אם הוא ייתן הנחה זה יהיה פחות ממני. כי אם הוא היה חושב שיש תחרות חזקה אז המחיר שהוא היה נותן היה הרבה יותר נמוך ממה שהוא נתן. הוא חשב שאני נותן מחיר גבוה" (ש' 224-218). על מנת להטעות את ארגוב, הוסיף זוהר, אמר לו שהוא מתכוון לתת בין 3% לבין 5% הנחה, וכי "ידעתי שהוא לא יעמוד בפיתוי וייתן מחיר גבוה כדי לעשות מחטף. ידעתי שהוא ייתן כ-30% ... אני ידעתי שהוא חושב שאני מגיש הנחה נמוכה מאוד רק כ-3% על המחיר ולכן הוא ייתן כ-30% ואז אני אדפוק אותו שאני אתן 48% הנחה. בסופו של דבר הצלחתי במשימה" (ש' 235-230). מדברים אלה עולה בבירור, כי לו הצליח זוהר לרתום את ארגוב לתיאום, יכול היה להציע הצעת מחיר גבוהה לאין שיעור. העובדה שארגוב נותר בתחרות הכריחה אותו להתמודד עם האפשרות שארגוב יציע הנחה גבוהה ביותר ויזכה, ולפיכך הטעה אותו לחשוב שאין בדעתו להציע הנחה של ממש לנוכח ההסכמות עם האחרים, בעוד שבפועל הציע הנחה משמעותית לאין ערוך מזו שהציע ארגוב, והכל על מנת להבטיח את זכייתו, שהייתה מבחינתו עניין קרדינאלי: "אני ידעתי שאני לוקח את העבודה הזו ושום דבר לא היה עוזר לאף אחד" (ש' 192-191). דברים אלה עולים בקנה אחד ובאופן מדויק עם מה שכתב זוהר על גבי ת/436 – במכרז פתח תקוה 2010 הוגשו הצעות גיבוי, אולם הייתה גם תחרות אמתית מצדו של ארגוב, מה שאילץ אותו להציע הנחה משמעותית ביותר. בנסיבות אלה, פליאתו של יו"ר ועדת המכרזים, מר אבי בלושטיין, הכיצד זה הוצעה הנחה כה גדולה אם המדובר במכרז "תפור" (עמ' 914) אינה פליאה. זוהר נאלץ, למרות ההסכמים אליהם הגיע עם יתר המתחרים, להתחרות מול ארגוב, על כל המשתמע מכך. ההסכמים הללו סייעו לו לאחז את עיני ארגוב ולגרום לכך שיציע הנחה נמוכה יחסית למה שהיה מציע לו סבר שמתקיימת תחרות אמתית בין כלל המציעים.