...
ושמה זה מקור הכסף שלו, משמה הוא מפחד הכי הרבה.
...
בסדר, עכשיו זוהר רוצה להעביר את זה לז'ק כי הוא וז'ק בסכסוך. אז אתמול דיברתי עם זוהר, אמרתי זוהר תשמע אל תעשה בעיות כי פתח תקוה לא תהיה מובטחת לך. אומר לא עושה שום בעיות הם הביא לי חוזה זה זה זה. אבל זה אמור להיות או שלי או של ז'ק. זה לא אמור להיות של אף אחד" (עמ' 271-270).
דברים מפורשים מאלה קשה לתאר. מאחר שהתקשה להתמודד עם תוכנם, הרי שבחקירה ראשית הסתפק ארז באמירה כללית לפיה "אני רוב השיחות שלי עם זוהר זה אתה על השתק בצד. אתה הולך לקניות חוזר הוא עדיין מדבר. אין לי קשר באמת" (עמ' 3407). לנוכח המובא לעיל, הדבר האחרון שאפשר לומר על התייחסותו של ארז לזוהר, שהוא מעביר את הטלפון למצב "השתק" ואינו מקשיב לו. בחקירה הנגדית, כשהתבקש להתייחס לשיחתו עם זוהר (שיחה 580/139) טען, כי מכרז פתח תקוה לא עניין אותו אולם "מה אכפת לי להרעיד לזוהר את הלב" ולשם כך הציג לו שאלות בנוגע למכרז (עמ' 3656-3655). התשובה אינה תשובה. נותרנו עם דברים מפורשים שנשמעו מפיו של ארז, ולפיהם לא רק שהיה מודע היטב לכך שזוהר מצפה שלא יתחרו בו בפתח תקוה, כי אם בשל העניין הרב של זוהר במכרז, יכול היה ארז "לאיים" עליו שאם "יעשה בעיות" (קרי: "יפריע" במקומות לא לו), פתח תקוה לא תהיה מובטחת לו. זה טיבו של תיאום.
--- סוף עמוד 577 ---
28. בניסיון להפריך את גרסתו של זוהר, טען ארז כי אין כל היגיון בדבריו לפיהם במסגרת המגעים עם גיל שוחחו השניים על האפשרות כי בתמורה להימנעותו של גיל מתחרות בפתח תקוה יימנע זוהר מלהתחרות בו בראשון לציון (ת/443, ש' 206). חוסר ההיגיון נעוץ, לשיטתו, בכך ש"קודם כל ראשון לא הייתה בתמונה. היא יצאה שנה או שנתיים אחר כך. אי אפשר לדבר על דברים שלא קורים" (עמ' 3407). כלומר, אין מדברים על מכרז שטרם פורסם, ואם כך – גרסתו של זוהר לפיה נעשה ניסיון להגיע להסכמה הדדית של אי תחרות, כשמכרז ראשון לציון טרם בא לעולם, אינה אמת. אלא שארז סותר את טענתו במו פיו. כפי שכבר ראינו, בשיחה 580/139, נשמע ארז אומר לזוהר מפורשות ש"גיל רוצה שלא יפריעו לו בראשון" (עמ' 240). על רצונו של גיל להבטיח את זכייתו בראשון עמד ארז גם בפגישת הג'קוזי (ת/348א, עמ' 3). גם בשיחה בינו לבין יוני ממן שהוזכרה לעיל (שיחה 1382/143) הבהיר ארז, הפעם לגבי עצמו, כי הוא ישתף פעולה בהסדר בפתח תקוה מתוך ציפייה שבעוד שנתיים, כשייצא מכרז תל אביב, יוכל לזכות בו באין מפריע. ובסופו של דבר, בחקירה הנגדית, אישר ארז כי תכנית התיאום של המכרזים כללה גם מכרזים עתידיים: "אמרו לי תסתכל ראייה כוללת, תראה שיוצא מכרזים קדימה בהמשך, הכל ולשם הם כיוונו. זה היה התכנית הכוללת" (עמ' 3568). טענתו של ארז לפיה אין כל היגיון בשיחה על מכרזים עתידיים התבררה, אם כך, להיות חסרת שחר.