4. החתימה על חוזי ההתקשרות עם חברת החשמל או עם הרשויות המקומיות, הגשת החשבוניות עבור העבודות שבוצעו, קבלת הכספים, החזקתם בחשבון בנק ועירובם עם הכנסות שהתקבלו ממקורות לגיטימיים במהלך העסקים הרגיל של החברות הנאשמות, השימוש בכספים המעורבים הללו לצורך תשלום הוצאות החברה (משכורות לעובדים, תשלום לקבלני משנה, שכירת ציוד או רכישתו ועוד), כל אלה מהווים פעולה ברכוש אסור כמשמעותו של מושג זה בסעיף 4 לחוק.
--- סוף עמוד 585 ---
5. אתייחס כאן לשתי טענות שהועלו על ידי ההגנה. הטענה האחת היא שיש לחשב את סכום הכספים שהתקבלו בידי הנאשמים חישוב "נטו", היינו לאחר הפחתת העלויות. ובמלים אחרות, יש לזקוף לחובת הנאשמים רק את הרווח שהפיקו מן המכרזים ולא את סכום הזכייה כולו.
טענה זו אין בידי לקבל, שהרי היא עומדת בניגוד מוחלט להלכה שנפסקה. כך נאמר בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 4980/07 אלון כהן נ' מדינת ישראל (4.11.2010)):
"משביצע המערער את העבירות שביצע, עבירות המנויות כולן בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון ... התקבולים כולם הם של 'רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה ... פרשנות אחרת תחטא לתכליתו של חוק איסור הלבנת הון, תחייב את התביעה ואת בתי המשפט להידרש לחישובים ולהשערות סבוכים לגבי היקף הכנסותיו והוצאותיו של העבריין, אילו רק היה נוהג כאדם ישר, ותעקר את כוחו של החוק לשמש כלי אפקטיבי למלחמה בהלבנת הון..." (שם, פסקה 35).
(וראו גם ע"פ 8702/12 זאוי נ' מדינת ישראל (28.7.2013); ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד (14.5.2012)).
טענה נוספת נטענה על ידי עו"ד זילברשלג, ולפיה על מנת לבחון האם גובה התקבולים חצה את הרף המינימאלי הקבוע בסעיף ב' לתוספת השנייה יש לחשב את ממוצע התקבולים החודשי שקיבלה השביל הירוק מכוח זכיותיה במכרזים הרלוונטיים, או אז יתברר, כי הסכום לא עלה על 180,000 ₪ בכל שלושה חודשים. ואם כך, לא נעברה על ידה עבירה לפי סעיף 4. טענה זו נדחתה על ידי כבר בהחלטה בטענות המקדמיות, מ-18.3.2014. איני מוצאת תימוכין לטענה זו בלשון החוק. כל שנאמר בסעיף ב' לתוספת השנייה היא שפעולה בסכום המצטבר לסכום הקבוע בו (עתה – 500,000 ₪) בתוך תקופה של שלושה חודשים היא פעולה ברכוש אסור, האסורה על פי סעיף 4 לחוק. אין חולק, כי משדחיתי את טענת ההגנה האמורה, עמדה המאשימה בנטל להוכיח את גובה התקבולים הנדרש לשם תחולת האיסור הקבוע בסעיף 4 לחוק.