בעדותו בבית המשפט טען תחילה ירון כי ההתייעצות עם עו"ד זקלר נמשכה שעה וכי שילם עליה שכר טרחה (אם כי אינו זוכר כמה). הוא לא ביקש ממנו חוות דעת כתובה, שכן לא יכול היה לעמוד בעלות הכרוכה בכך. לשאלה מה הציג לעו"ד זקלר במהלך הפגישה השיב כי הציג לו "את המצב שבו אני הולך להגיש הצעה ואני רוצה לעשות הסכם עם קבלן משנה והוא אמר לי תשמע, ככלל אם קבלן המשנה לא עומד בתנאי הסף אתה יכול לעשות אתו הסכם, ... אבל אם הוא עומד בתנאי הסף זו בעיה" (עמ' 2611-2610). מכלל הן אתה שומע לאו: ירון לא הציג לעו"ד זקלר את מלוא העובדות, היינו שגדליה השתתף בסיור הקבלנים ורכש את מסמכי המכרז. כך גם לא הציג לפניו עובדות נוספות, הכרוכות במגעים שקיים עם אחרים בנוגע למכרז, ושעליהן נעמוד במקומות המתאימים. מכל מקום, גם לדברי ירון, עו"ד זקלר הזהיר אותו מפני עשיית הסכם עם קבלן היכול לעמוד בעצמו בתנאי הסף, אזהרה שירון לא התכוון לשעות לה, כפי שעולה מן הראיות שכבר פורטו ושעוד יפורטו. ועל כל אלה, עו"ד זקלר לא זומן לעדות על ידי ירון וממילא לא שמענו מפיו מה היו העובדות שהונחו לפניו בעת שהתבקש ליתן ייעוץ ומה הייתה העצה שנתן על יסוד עובדות אלה. אדגיש, כי נעלה מכל ספק בעיני שלא ניתן לרתום את עו"ד זקלר למתן עצה בלתי חוקית או ליצירת הסכם בלתי חוקי וכי ממילא לא נתבקש לעשות כן. ירון לא ההין לטעון אחרת.
על כל אלה אוסיף, כי עיון בתמליל שיחת הג'קוזי במלואו, כפי שנעשה עתה, אינו מותיר מקום לספק שירון לא התכוון כלל ועיקר להיוועץ בעורך דין על מנת שלא לעבור על החוק. הכוונה האמתית הייתה, כלשונו של ירון "שלא נעשה טעויות" וכפי שפרש את הדברים ארז מיד לאחר מכן: "צריך לדעת באמת כמו שאמרת איך להביא את זה לקווים הישירים של החוק ולא לטעות בזה בדרך" (ת/348א, עמ' 18). ובמילותיי שלי: לנסח את ההסכם כך שייראה כעומד לכאורה בדרישות החוק, כשהכוונה האמתית העומדת מאחוריו לא תיחשף.
--- סוף עמוד 85 ---
47. ואכן, דקות ספורות לאחר חילופי הדברים הללו הציג ארז את תפישתו, ולפיה "...לא צריך להילחם, מבחינת כמות עבודה, מבחינת שכר עבודה... אם היו כולם זורמים עם כולם אין קטע של האגו. היו זורמים והיה אפשר, כמו שהיום המחוז פה הוא בשמיים, יכל להיות בכל מקום אחר בארץ. מה מונע? למה רעננה צריכה לעמוד על מיליון מאה ומשהו ואשקלון צריכה לעמוד על ארבע מאות תשעים?" (שם, עמ' 21-20). הדברים ברורים: ללא מלחמות (= תחרות) וללא אגו, ניתן יהיה להעלות את מחירי המכרזים בדומה למה שקורה בירושלים, שהמחירים בה "בשמיים". ובהמשך, לאחר שגדליה שאל את ירון מה עושים אחרי שהולכים לעורך דין, התערב שוב ארז ואמר: "גשו ישר ת'כלס לעניין חבל. לפי דעתי הכל פתור, הכל אפשר להסתדר, חשוב שתגיעו לסידור .. שאפשר יהיה לעבוד בשקט כולם וכולם יהיו מרוצים ... חשוב שתלבנו את העניינים, סגרו את הפינות ... אי אפשר להתחמק מזה, צריך לפתור את זה ובזה נגמר הסיפור. כמובן שיש לזה השלכות מעבר לזה, כל הספיחים שהם הגיעו למכרז גם בהם נטפל, אני מדבר על הצפוניים ועל ... עוד כאלה ואחרים. זהו, אתם רק צריכים אתם להגיע ביניכם להסכמה ומפה אפשר לפעול קדימה כי אם לא מגיעים להסכמה פה יהיה קשה מאוד להתחיל ... לסגור את כל הקצוות. ... גדליה זרוק מה שיש לך להגיד, שים על השולחן" (שם עמ' 23). על כך הגיב גדליה שהוא מבקש לראות תחילה מה מציע ירון, שבינתיים לא אמר כלום חוץ מרצונו ללכת לעו"ד. לנוכח דבריו המפורשים של ארז לפיהם יש "לסגור את הפינות", להימנע ממלחמות ולטפל ב"ספיחים", דוגמת הצפונים, שההינו להגיע לסיור הקבלנים, לא נשמעה כל הסתייגות של ירון האומרת כי הדברים הללו אינם מקובלים עליו באשר ברצונו לפעול על פי החוק.