אין חולק, כי במהלכה של הפגישה ביניהם דרש זוהר מירון סכום של 10,000 ₪, אותו שילם ירון בשיק (ת/453: קבלה מ-8.7.2010, שיק וחשבונית). על הקשר בין התשלום לבין המכרז העיד ירון בבית המשפט כי "ברור שהתזמון הוא מאוד מלחיץ אותי, אין ספק אבל הוא הציג את זה כחוב ישן שלי אליו... היה לו נקודת לחץ עלי באותו זמן ושילמתי לו את העשרת אלפים שקל אבל הוא ייחס את זה לחוב עבר שלו, זה הכל" (עמ' 2886-2885). אלא שבחקירתו ברשות היה ירון ברור יותר בכל הנוגע לזיקה בין התשלום לבין המכרז: "יתכן ואני לא מכחיש את מה שאמרתי בעבר שזה היה מבחינתו אה, כמו על חשבון אה, השתתפות במכרז אבל הוא אמר ש, אבל הוא עטף את זה בסגירת הפרשים או חוב שקיים אה, ביני לבינו מהעבר. זאת אומרת הוא אמר משהו כמו ככה נסגור איזה חוב שיש לנו פתוח בעצם מהעבר" (ת/25 עמ' 7) וכן: "הוא, בוא נקרא לזה שהוא רצה כמו פיצוי שאני לא הסכמתי לתת לו אבל, אבל הוא הציג את העניין של חוב עבר ואז אה, מבחינתי לשלם לו חוב עבר זה בסדר מאשר לשלם לו על אה, מבחינת סמנטיקה שלי אה, לא נראה לי בסדר ל, אבל בסיטואציה שזה נעשה זה נעשה בסמוך באמת ב, בישיבה הזאת, ש, שקשורה באמת למכרז. אי אפשר לייחס את זה לזה, אבל מבחינתי סגרתי חוב של העבר אה, שהוא טוען שהיה פתוח אתי. חשוב ש, אתה יכול לייחס את זה כתשובה, אתה יודע, שכן אבל לפחות אני סגרתי חוב אה, מבחינת ה, שלא יגיד שאני חייב לו כסף או משהו בסגנון הזה" (ת/25 עמ' 8).
גרסתו של זוהר בבית המשפט הייתה שהתשלום הוא פירעון חוב הקשור לפרויקט שביצע עבורו ירון כקבלן משנה. ירון, כך טען, קיבל מידיו תשלום עודף בסדר גודל של קצת יותר מ-10,000 ₪, אותו החזיר לו ב-7.7.2010 באמצעות השיק (עמ' 1252-1251). לעומת זאת, בחקירתו ברשות (ת/445, ש' 447-445) הסביר כי "10 ירושלים", רישום המופיע בכתב ידו על גבי המסמך ת/436, עליו עמדתי בפרק העוסק בהערכת עדותו של זוהר, הוא "מחיר ההחזר שירון בלווא שילם על שתי המעטפות שקניתי בירושלים מכיוון שזה רק הייתה הצעת גיבוי". כפי שכבר קבעתי ביחס לעדותו של זוהר, אני מעדיפה את אמרותיו ברשות על פני עדותו בבית המשפט. כך גם בעניין הנדון. אין לי ספק שהמדובר בדברים שהושמעו מרצונו החופשי של זוהר ולא הושמו בפיו על ידי מי מהחוקרים. הוא נשאל שאלה פתוחה והשיב תשובה ספונטנית, בלתי מודרכת. תימוכין לכך יימצאו בגרסתו הנפתלת של ירון, כפי שהובאה לעיל, אשר בסופו של דבר ניתן להסיק ממנה על זיקה ישירה בין נכונותו של זוהר להגיש הצעת גיבוי במכרז לבין התשלום.