8. סעיף 47(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 קובע, כי עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת קונה. כאשר הצרכן גם הוא "עוסק", יש לו אינטרס ברור לקבל את חשבונית המס, מאחר שבהסתמך עליה ובכפוף לה, יהא רשאי לנכות מס תשומות. לכן משבאה דרישה מפורשת של הקונה/הצרכן, חייב נותן השירות לספק את החשבונית כחלק מהותי מהעסקה (בר"ע 979/06 דוד פורת, רו"ח נ' ועדת הערר על פי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (27.8.08)).
9. בענייננו, נראה כי לשני הצדדים היתה תרומה לעיכוב התשלום. על שפיר היה להעביר את התשלום כחיוב עצמאי, או למצער להראות נכונות לתשלום, על ידי הפקדתו בחשבון נאמנות או אצל בא כוחה, ועל יואב היה להעביר חשבוניות בהתאם לדרישת שפיר.
10. תשלום ריבית הינו פיצוי עבור מניעת ועיכוב השימוש בכספו של הזוכה, המצוי בידי החייב. הריבית משמשת "כשכר המתנה", כלומר פיצוי עבור שלילת השימוש בכסף (ד' קציר, פסיקת ריבית, הצמדה ושיערוך, תשנ"ו-1996, 3 (להלן: "קציר")). כידוע, הצמדה וריבית נועדו להשיג תכליות שונות. ההצמדה תפקידה שימור ערך הכסף, ואילו הריבית היא בגדר דמי השימוש בכסף (ע"א 187/87 עובדיה בן יחזקאל לוי נ' הרב יהושע דויטש, פ"ד מג(3), 309, 323-324).
11. סעיף 3א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 קובע כי:
"במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם".
מסעיף זה עולה, כי לבית המשפט מסורה הסמכות לקבוע האם יש מקום להוסיף על החוב תשלום ריבית אם לאו ולהכריע באשר לגובהה (עמ"נ (ת"א) 32429-12-12 כלוף נ' מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו (24.4.14); תא (ת"א) 48171-02-13 אקרשטיין כוכבי נ' אחים ברדריאן בע"מ (5.9.16)). בנסיבות מתאימות, יש מקום לצמצום או הפחתה של שיעור הריבית או תקופתה. על פי רוב, הנימוק לכך יהיה נעוץ בהתנהגות הצדדים, בייחוד התנהגות התובע, או כאשר לשני הצדדים תרומה שווה או קרובה למחדלי ההליך ושניהם פעלו בחוסר תום לב (ת"א 1125/09 נכסי הלכה בע"מ נ' ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) בת"א-יפו (27.2.14), קציר 295-296).
12. יואב התעכב בהעברת החשבוניות מסיבות התלויות בו, למרות שהתבקש כמה פעמים להעביר חשבוניות. לדוגמא: יואב כתב ליוסי ביום 39.6.10 כי ""החשבונית הגדולה" תוגש בהמשך" (נספח 149 לתצהיר יוסי) ואולם החשבונית לא נשלחה. כמו כן, ביום 30.4.12 ביקש יוסי מיואב להעביר חשבונית (נספח 157 לתצהיר יוסי) ואולם יואב לא העביר את החשבונית. העיכוב נעשה ע"י יואב, כנראה עקב העדר יכולתו להנפיק חשבונית על שמו (כפי שהעיד בעמ' 43 כשאישר כי ביקש שהכסף יופקד עבורו בחברה אחרת) בין היתר, עקב הליך הגירושין שהוא ניהל עם אשתו לשעבר ורצונו להימנע מגילוי הכנסותיו המלאות. לכן, "האשם התורם" מצד יואב, מצדיק הפחתת הריבית שעל שפיר לשלם. ברם, לשפיר אשמה רבה יותר, שעה שאף לאחר הגשת התביעה, היא לא הפקידה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ורק בעקבות דיון שהתקיים, היא ניאותה להעביר ליואב את הכספים. לפיכך, שפיר תשלם שני שליש מהריבית הקבועה בחוק ריבית והצמדה (ההצמדה תהיה מלאה ובנוסף 2/3 מהריבית הרגילה ולא ריבית פיגורים).