50. חרף העובדה שסמי כוכב פעל למכירת הזהב המוברח בישראל, הוא לא נרשם כעוסק לצרכי מע"מ ולא דיווח ולא שילם את המס הנובע מעסקאות הזהב אותן ביצע.
51. לפי עובדות כתב האישום, על מנת לאפשר את הסחר בזהב המוברח, כמו גם את החדרתו לשוק המקומי, מכירתו וייצואו, ובמטרה להתחמק מתשלום מע"מ ומס הכנסה בגין ההכנסות ממכירתו, סמי כוכב פעל עם אחרים לביצועה של תכנית עבריינית במסגרתה ניתנה כסות חשבונאית פיקטיבית למכירות של הזהב בין המעורבים השונים במטרה להציג מצג (כוזב) של התנהלות כביכול לגיטימית של מסחר בזהב.
52. לצורך ביצוע התוכנית העבריינית, ועל מנת להסוות מפני רשויות המס את הקשר הישיר של סמי כוכב לזהב המוברח, הופעלו מטעמו "שליחים", חלקם קרובי משפחתו (חתניו), תוך יצירת שרשרת עסקאות "גב אל גב" עד לשלב האחרון של מכירת הזהב ליצואנים וייצואו מישראל.
53. השליחים, לפי הודאה של מעורבים אחרים שהורשעו בפרשה (ראו, נספח ה' לתצהיר נציגי המערערות, ת"פ (מחוזי ת"א) 21218-07-13 מדינת ישראל רשות המיסים נ' אילן שפק [פורסם בנבו] (8.9.2014)), הובילו חלק מהזהב המוברח לבתי זיקוק, שם זוקק הזהב המוברח לזהב מסוג "פיין" (fine), נאסף והובל על ידם למעורבים אחרים. חלק מהזהב המוברח שלא נדרש לזיקוק הועבר ישירות מהשליחים למעורבים האחרים. המעורבים האחרים וידאו, כי החשבוניות הפיקטיביות שניכו, ידווחו לרשויות המס, וזאת על מנת שיוכלו להתחמק ולהשתמט מתשלום מס, ולגרום למצג שווא של קניית ומכירת זהב כביכול לגיטימית (עניין אילן שפק, סעיפים ט-יא לגזר הדין).
54. לפי המפורט בכתב האישום, הוצאת החשבוניות הפיקטיביות לכיסוי הזהב המוברח נעשתה באמצעות יעקב אברג'יל, יניב פרשה ודוד אסולין אשר הוציאו, באמצעות חברות שונות, חשבוניות פיקטיביות בהן נרשם בכזב כי הם אלו שסיפקו את הזהב. בין היתר צוינו בכתב האישום החברות הבאות: חברת מודיליאני, חברת מעיין השמש, חברת ויינשטיין וחברת א.ד סחר (נספח ד1 לתצהירי רוני ושלמה, סעיפים 1-7).
בעליה של חברת ויינשטיין היה יניב פרשה, בעליה של חברת מודיליאני היה ניסים פרשה (ועמו עבד בחברה אחיו יניב פרשה), בעליה של חברת א.ד סחר היה דוד אסולין.
--- סוף עמוד 15 ---
יעקב אברג'יל הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בהפצת חשבוניות פיקטיביות בגין ביצוע עסקאות לכאוריות של אספקת זהב (ראו, ת"פ 39109-10-15 רשות המסים נ' אברג'יל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 30.11.2017)).