--- סוף עמוד 49 ---
ק"ג זהב פיין נמכר בסך של 50,000 דולר), ומכך עולה כי המערערת 1 כביכול ייצאה את הזהב במחירי הפסד, דבר העומד בניגוד לכל הגיון כלכלי.
לדידי, אין צורך להיכנס בעובי הקורה בעניין זה. די במסקנתי לעיל לפיה מוציאי החשבוניות לא היו הבעלים האמיתיים של הזהב כדי לבסס את אי תקינות החשבוניות שהוציאו למערערות ואין צורך לפתוח יריעת דיון נוספת בשאלה, האם כל הזהב שצוין בחשבוניות סופק בפועל למערערות, אם לאו.
188. כידוע, הנטל לשכנע כי החשבוניות משקפות עסקאות אמת, הן לעניין עצם קיומה של העסקה והן לעניין אמיתות הצדדים לה, מוטל במלואו על המערערות. סבורני כי המערערות לא עמדו בנטל זה ולא הצליחו לסתור את שפע הראיות העומד לחובתן.
בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי החשבוניות אשר הוצאו על ידי מוציאי החשבוניות, נ.נ.מ.ח, כוכבי האור ועוסק מורשה אריאל אלנתן ,"הוצאו כדין" באופן המאפשר את ניכוי מס התשומות הכלול בהן ללא סייג (לעניין מוציאי החשבוניות, דוד אסולין ו-א.ד.סחר, ראו הדיון בסעיפים 75-85 לעיל).
189. עם זאת, עדיין עומד להגנת המערערות החריג הסובייקטיבי.
ככל שהמערערות יצליחו לשכנע כי נקטו בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותן על מנת לוודא את תקינות החשבוניות, מתוך מאמץ כן ובתום לב, יותר להן ניכוי התשומות שבחשבוניות, וזאת על אף הקביעה כי החשבוניות הוצאו שלא כדין. במקרה זה יוכרע איזון האינטרסים הנוגדים לטובת העוסק תם הלב שנקט אמצעים סבירים ושילם את מס התשומות, ולא לטובת קופת המדינה היוצאת נפסדת למרות שלא היה לה יד ורגל בהוצאת החשבוניות שלא כדין (המציאות מלמדת כי במקרים אלה לא משולם מע"מ העסקאות על ידי מוציא החשבונית אלא מקוזז כנגד חשבונית פיקטיבית).
חובתן של המערערות לנקוט בכל האמצעים הסבירים מקבלת משנה תוקף בענייננו שכן הראיות מלמדות כי נסיבות עסקאות מכירת הזהב ודרך ההתנהלות של הגורמים המעורבים הייתה אמורה לעורר את חשדן. הימנעות המערערות מבדיקת חשדות אלה ובירורם עולה כדי עצימת עיניים ושקולה למודעותן הממשית בדבר אי תקינות החשבוניות.
ליישום המבחן הסובייקטיבי בנסיבות ענייננו, אפנה כעת.
המבחן הסובייקטיבי – מודעות המערערות לאי תקינות החשבוניות
א. כללי
190. נקודת המוצא, לאורך הדיון להלן, היא שהמערערות שילמו תמורה מלאה עבור הזהב המצוין בחשבוניות, לרבות בגין מרכיב המע"מ הגלום בהן. רק בכפוף לכך
--- סוף עמוד 50 ---