--- סוף עמוד 51 ---
מדובר במבחן צר ומצומצם עד כדי שניתן לראות בו כמטיל על העוסק מעין אחריות מוחלטת.
197. סעיף 50(א1) לחוק קובע כי "עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, רשאי המנהל להטיל עליו כפל מס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה, אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין".
198. בעניין זאב שרון נדונה החלטת מנהל מע"מ להטיל על המערערת כפל מס תשומות לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ.
נקבע שם על ידי כב' השופט מלצר כי, החריג הסובייקטיבי המצומצם הדורש נקיטה "בכל האמצעים הסבירים" (החל לעניין סעיף 38 לחוק) מחמיר יתר על המידה בכל הנוגע להטלת "כפל מס" לפי סעיף 50(א1) לחוק (וכך גם לעניין השתת קנס מנהלי לפי סעיפים 77ב(ב) לחוק וסעיף 95 לחוק) ולכן מן הראוי לקבוע מבחן רחב יותר הנותן הגנה מפני הפעלת סמכות מנהל מע"מ לעניין כפל מס:
"קשה איפוא להלום את המבחן האובייקטיבי הנ"ל עם הסיומת של סעיפים 50(א1) ו- 77ב(ב) לחוק, בהן נקבע במפורש כי העדר מודעות לפסול שנפל בהוצאת החשבוניות – מהווה, כשלעצמו, הגנה מפני הפעלת הסמכויות הנ"ל. גם החריג למבחן האובייקטיבי (שתואר לעיל) איננו פותר את הקושי, שכן הוא עדיין מצומצם באופן משמעותי ביחס להגנות המוסדרות בסעיפים הנ"ל... לפיכך הדרך ההגיונית לפרש את הסעיפים הנ"ל היא כי עם התמלאות היסוד האובייקטיבי – קיומה של חשבונית שהוצאה שלא כדין – קמה מעין 'חזקה' כי העוסק ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין, והנטל מוטל על העוסק להפריך את החזקה האמורה ולהראות למשיב כי הוא היה חסר מודעות בכל הנוגע לעובדה שהחשבונית אותה ניכה כמס תשומות – הוצאה שלא כדין" (שם, פסקה 42).
לפיכך נקבע כי כאשר מוטל על העוסק "כפל מס" אין לדרוש ממנו להראות כי נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא כי החשבוניות אותן ניכה הוצאו כדין אלא נדרש כי יפריך את החזקה שלפיה ידע על הפגמים שנפלו בהוצאת החשבוניות אותן ניכה כמס תשומות (לרבות יישום העיקרון בדבר עצימת עיניים).
199. הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא כדלקמן:
א. כאשר העוסק מתמודד עם שומת תשומות בגין ניכוי חשבוניות מס שהוצאו לו שלא כדין, עליו לעמוד במבחן המחמיר והצר ולהוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת לאמת את החשבונית. אם לא יוכיח כאמור – תישלל ממנו הזכות לנכות את מס התשומות וזאת אף אם היה תם לב ולא התרשל.
ודוקו, לעניין המבחן הסובייקטיבי, אין די בכך שהעוסק ישכנע כי היה תם לב או כי לא התרשל בבדיקת החשבוניות. עליו להוכיח כי נקט צעדים אקטיביים ופוזיטיביים על מנת לוודא את תקינות החשבוניות, וזאת כתנאי לניכוין.