34. למרות שהנתבעת הפרה חובתה אני סבורה כי התובעת לא מנעה או הקטינה את נזקה. במקרה דנן, יכולה הייתה התובעת למנוע את הנזק על ידי עריכת בדיקה לרכב מטעמה ולא להסתמך על הצהרת נציג הנתבעת באשר למצבו של הרכב וכן לא להסתפק בנסיעה ברכב בלבד על ידי בודק מטעמה. משלא עשתה כן – אין לה להלין אלא על עצמה. כמו כן, מעדותו של התובע, אביה, עולה כי הרכב הגיע לבדיקה במוסך אולם, מפאת עומס במוסך לא הועלה על מתקן ההרמה לבדיקה. בנסיבות אלה, התובעת יכולה הייתה למנוע את נזקיה באמצעים סבירים ועל כן, לא מצאתי לנכון לקבל את טענתה לביטול העסקה כולה ומאידך, מכיוון שהשתכנעתי כי במעמד רכישת הרכב, לא הוצג לתובעת, טופס הבדיקה שנערך לרכב ואני סבורה כי מדובר במידע מהותי ולפיו היו מספר חלקים לא תקינים ברכב ובראש ובראשונה המנוע אשר היה לא תקין ועניין זה לא נמסר לתובעת במעמד הרכישה ולו היה נמסר לה, היא לא הייתה רוכשת את הרכב, ראיתי לנכון לקבוע כי על הנתבעת לפצות התובעת בגין מחדל זה.
35. ביחס לסכום הפיצוי, התובעת צירפה לכתב התביעה, מסמך ובו הצעת מחיר לתיקון הרכב ולפירוק והחלפת מנוע , וכן החלפת רדיאטור והחלפת קיט טיימינג ומשאבת מים וכן טיפול למנוע בסך של 7,687 ₪ (ת/2). יחד עם זאת התובעת הבהירה כי לא תיקנה את הרכב וכי מדובר בהצעת מחיר בלבד (ראה גם ת/3). לאור האמור, אני סבורה כי על הנתבעת לשאת בפיצוי בסך של 3,285 ₪ (קרי מחצית הסכום, לא כולל מע"מ).
36. ביחס להוצאות הנוספות שנגרמו לתובעת בשל רכישת הרכב אשר בגינם צירפה קבלות – החלפת מיכל עיבוי בסך 350 ₪; תיקון אור רוורס בסך של 150 ₪; רכישת מגבים בסך של 50 ₪; החלפת אלטרנטור, החלפת סט צלחות ורפידות קדמיות, בדיקת בלמים בסך של 1,350 ₪; סברתי כי התובעת הסכימה לרכוש הרכב על אף שליקויים אלה היו ידועים לה – התובע העיד כי ראה שמיכל העיבוי פגום לפני שרכש את הרכב ובכתב התביעה נכתב ביחס לבלמים כי נאמר לתובע על ידי המכר שלו שבדק את הרכב כי הבלמים חורקים וכי עניין זה נאמר להם לשיטתם לפני הרכישה ועל אף זאת, התובעת רכשה את הרכב ועל כן, אני סבורה כי לגבי ליקויים אלה לא מדובר על פגמים נסתרים אלא על פגמים בהם התובעים הבחינו והתובעת בחרה לרכוש הרכב על אף זאת ומשכך, אין מקום לפיצוי בגינם.
37. ביחס לתיקונים הנוספים שטענה הנתבעת כי נאלצה לשאת עלות החלפת הפנסים בסך 300 ₪ ואולם, הנתבעת סיפקה לה פנסים מרכב אחר שהיה במגרשה – יובהר כי לא צורפה חשבונית ; לא נטענה כל טענה ביחס לריפוד במהלך הדיון ואני סבורה כי התובעת ויתרה על טענה זו וכן לא צורפה כל אסמכתא לתמיכה בה; ביחס לאביזרים החסרים לגבי חלק אחד מהם נטען כי הנתבעת סיפקה ולגבי החלק האחר לא הוצג כל מסמך לגבי השווי של חלק זה וכן הדבר היה ידוע לתובעת בעת רכישת הרכב; לגבי המגבים נטען כי סיפקה אך לא התקינה מגבים וכי התברר כי אלה אינם תקינים ואינם חדשים – לא מצאתי כי יש לפצות כאמור לעיל; לגבי מיכל העיבוי נטען כי זה לא הוחלף על ידי הנתבעת וכי תיקון אורות הרוורס לא בוצע על ידי הנתבעת. יובהר כי רק ביחס למיכל העיבוי ולתיקון אורות הרוורס הציגה התובעת קבלה שניתן ללמוד ממנה על מחירם ועל כך שביצעה החלפה ותיקון שלהם ואולם, כפי שנאמר לעיל, התרשמתי כי התובעת ידעה על ליקויים אלה בעת שרכשה את הרכב ואולם, אין התחייבות בכתב של הנתבעת לתקנם ואף לא בעל פה. גם לשיטת התובעת עצמה שלומי הציע שילכו להחליף את מיכל העיבוי במוסך של אביו במחיר מוזל, ועל כן לא מצאתי כי יש מקום לפצות בגינם.