60. אשוב לשאלה, האם הפר הבנק את חובת הגילוי, ומהי המשמעות מהפרת חובת הגילוי. קביעתו העובדתית של בית משפט קמא, לפיה הבנק הפר את חובת הגילוי בכך שלא הוכיח כי הערב קיבל הודעות בדבר ערבותו (סעיף 76 לפסק הדין), ואף לא יידע את המערער על אי עמידת החברה בחובותיה (סעיף 61 לפסק הדין), היא קביעה מעוגנת היטב בחומר הראיות. עוד עולה כי לא הוכח כי כתב ההתראה שנשלח למערער ביום 29.05.2013 (נספח כ"ח לתצהיר הבנק) הגיע ליעדו.
מכאן, אבחן משמעות הפרת חובה זו כאשר המערער טוען להפרה כפולה לחובת הגילוי, הראשונה באי המצאת דוחות על ערבותו כמצוות המפקח על הבנקים לשלוח הודעה זו לערב שאינו ערב יחיד פעם בשנה; והשנייה, היא באי מסירת הודעה על הרעה במצב החברה ועל נטילת הלוואה למחזור חוב קיים לאחר שהחברה לא עמדה בחובותיה כלפי הבנק ולאחר שהחברה אף לא עמדה בהסכם ההלוואה. לטענת המערער התוצאה מאי הגילוי הוא בטלות הערבות ולמצער שיש לקזז הנזק שנגרם למערער בשל התנהלות זו. אדון בטענות אלה.
חובות הבנק כלפי ערב- כללי.
61. ההלכה כיום הנה, כי החובות החלות על הבנק כלפי לקוח, חלות גם על ערב אשר הנו "לקוח" לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות"). אף חוק הערבות מטיל על הבנקים חובות נוספות שהן ייחודיות למערכת יחסים זו (ראו לעניין זה: סעיף 17א לחוק הבנקאות שהוסף במסגרת התיקון לחוק הבנקאות אשר נכנס לתוקפו ביום 23.06.1994; ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ציגלר, פ"ד מט(1) 369 (1995) (להלן: "פרשת ציגלר"); ע"א 7451/96 אברהם נ' בנק מסד בע"מ, פ"ד נג(2) 337 (1999); ע"א 4525/09 שערי שמיים הר הזיתים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (28.08.2012).
לחובות הנ"ל מתווספות חובות המוטלות על בנק חובות כלפי הערב מכוח דיני החוזים לרבות חובות לנהוג בערב בתום לב עובר לחתימת ההסכם לפי סעיף 12 לחוק החוזים (ראו: פרשת ציגלר הנ"ל) ובתום לב לאחר כריתת ההסכם לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), בפרשת ליברמן הנ"ל הטיל בית המשפט העליון על הבנק האוחז בשטר כנפרע, החובה להודיע לערב בתוך זמן סביר על הארכה שניתנה לחייב העיקרי לשלם את החוב. נקבע כי הדין מטיל על בנק חובה להודיע לערב על דבר מתן ארכה לחייב. עוד נקבע כי חובה זו חלה ביחסים בין צדדים קרובים – מקורה בעקרון תום הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים, אשר דורש מקום שהבנק נתן ארכה לחייב העיקרי, תינתן הודעה על כך לערבים תוך זמן סביר, כאשר מטרת ההודעה היא לאפשר להם להבטיח את האינטרסים שלהם.
62. חוק הבנקאות קובע מספר איסורים שעניינם הגנה על לקוח מפני הטעייה (סעיף 3 לחוק), איסור פגיעה בלקוח בנסיבות מיוחדות (סעיף 4), כאשר הרלוונטי לענייננו, סעיף 5 שעניינו "גילוי נאות" אשר מסמיך את בנק ישראל להטיל על הבנקים חובת גילוי, הכוללת הוראות "לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו".