63. המפקח על הבנקים, בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 453 (ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד בנקאי), חוזר 2096 (להלן: "הוראות המפקח על הבנקים") החיל על הבנקים חלק מחובות הגילוי הקבועות בחוק הערבים לגבי "ערב יחיד", על כלל הערבים. בין היתר נקבע שם כי על התאגיד הבנקאי לשלוח הודעה לערב, בה יזכיר את קיום הערבות וסכומה, כאשר הערבות היא ללא הגבלה בסכום, אחת לשנה. הוראה זו באה להבטיח כי ערב החותם על ערבות בלתי מוגבלת בסכום, שמעצם טיבה עתירת סיכונים, יקבל מידע מדי שנה בדבר קיום הערבות וסכומה. וכן בסעיף 9 להוראות המפקח על הבנקים, נקבע כי על הבנק להודיע לערב בדבר אי קיום החייב את חיובו וזאת בתוך 90 ימים מהיום שהיה על החייב לקיים את החיוב.
64. תכלית חובת הגילוי והנאמנות המוטלת על הבנק הנה למנוע מצבים שבהם אדם מן היישוב יתקשר עם מוסד בנקאי בעסקה שבגינה הוא עלול למצוא את עצמו בחובות כבדים וזאת בעקבות כך שהעסקה לא היתה ברורה לו כנדרש. בנסיבות אלה נפסק כי ראוי להטיל על הבנק, אשר יחסי הכוחות בינו ובין הלקוח (לרבות הערב) אינם שקולים, חובת גילוי מוגברת על מנת שיכול הלקוח להיטיב לכלכל את צעדיו (ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1998) בע"מ, פ"ד נד(2) 145, 161 (2000)). העוצמה הרבה בידי הבנקים מונעת לעיתים מלקוחות היכולת להתמודד עם הבנק בצורה שווה. על כן הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן (ע"א 8611/06 בנק הפועלים נ' מרטין, פסקה 34 (02.03.2011).
מן הכלל אל הפרט:
65. אביא מספר עובדות שעולות מחומר הראיות ומקביעות בית משפט קמא. בית משפט קמא קבע כממצא עובדתי כי ההודעות על קיומה של ערבות לא הומצאה לידי המערער. אין מחלוקת כי בשלב מסוים, ביום 01.07.2010 מונה המערער למנהל בחברה (נספח י"ח לתצהירי הבנק) ואין מחלוקת כי הוא בדק את מצבה הכספי של החברה. מחומר הראיות עולה, כי המערער פרש מן החברה בחלוף חודש וחצי (ראו מכתב הבנק שצורף כנספח י"ט לתצהירי הבנק). המערער מודה, כי בעת מינויו כמנהל הוא בדק את מצב החברה (עדותו בעמוד 59 לפרוטוקול) ואף על פי כן הוא לא מצא מקום לבטל את הערבות.
66. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממה שאירע מספר חודשים לאחר מכן. בחודש 12/2010 התדרדר מצבה הכלכלי של החברה ונראה, כי על כך אין מחלוקת בין הצדדים. אחיו של המערער, הערבים לחובות החברה, הודיעו על ביטול ערבויותיהם ואף עשו זאת בכתב. במעמד הישיבה שהתקיימה במשרדי הבנק ביום 01.12.2010 שתועדה בפרוטוקול (נספח כ' לתצהיר הבנק), עלה, כי מצב החברה היה קשה, וכי אינה עומדת בהתחייבויותיה ואף התברר לבנק תופעת "גלגול שיקים" (או החלפת שיקים בין החברה לבין חברה אחרת לשם הקטנת יתרת החובה באופן פיקטיבי, דבר המלמד כי החברה אינה עומדת בהתחייבויותיה כלפי הבנק ואינה עומדת במסגרת האשראי שהוקצתה לה). בתום הישיבה, וכפי שעולה מפרוטוקול הנ"ל, הודיעו האחים, כי מבטלים הם את הודעותיהם על ביטול ערבותם לחוב החברה כלפי הבנק, וכי תתקיים ישיבה נוספת כאשר אחיו של המערער התחייבו לבצע פעולות לשם הבראת החברה והקטנת התחייבויותיה כלפי הבנק (ראו פרק הסיכום). מצב החברה המשיך להתדרדר, וביום 06.10.2011 נחתם הסכם מחזור החוב לפיו הועמדה לחברה הלוואה על-סך 1,100,000 ₪ לשם פירעון החוב. ההלוואה הועמדה בחשבון ביום 31.10.2011.