לדידי, כך גם סברו הנתבעות בזמן אמת, עד לאותה עת בה החליטו להיאחז ולנסות לעשות שימוש בטענות אלו, כדי להצדיק את הפרת החוזה מצדן.
11. לאור הנתונים שהובאו בפניי, אני סבור כי כוונת הנתבעות לסגת בהן מקיום החוזה התגבשה בשל הערכה מחודשת של התנאים המסחריים והגעה למסקנה, כי הללו אינם כדאיים להן.
12. מסקנתי כי הנתבעות החליטו שלא לקיים את החוזה בתנאיו המקוריים בשל חוסר כדאיות כלכלית עבורן, נלמדת מהראיות המצטברות הבאות:
א. עדותו של מר טל מרום – מי ששימש כמנכ"ל ביממד ובעל מניות בה (ס' 29 לתצהיר מרום), אשר נמצאה אמינה בעיני ואף נתמכת מן הנסיבות, תומכת במסקנה זו.
מרום הצהיר (סעיף 29 לתצהירו) כי: "במהלך חודש ינואר 2012, מסר לנו בני קונסטנטין, במהלך שיחות שקיימנו עמו, כי לאור חילופי גברי בהנהלת הפרויקט אצל IEI, ולאור בחינת אופן תמחור הפרויקט על ידן, הוחלט כי העסקה אינה כדאית כלכלית עבור הנתבעות, וכי ברצונן להכתיב שינויים בתנאים המסחריים אשר סוכמו בין הצדדים".
עוד הצהיר מרום (סעיף 31 לתצהירו), כי: "לבקשת אדקו, התקיימה ביום 8.2.12 "שיחת ועידה" בה נטלו חלק אנדריאה ויוג'ין מטעם IEI, מתי גול, נציג אדקו ואנוכי מטעם ביממד. אף במסגרת שיחת הועידה דרשו נציגי הנתבעות לשנות את התנאים המסחריים שסוכמו בין הצדדים...".
עוד באותו יום (8.2.2012) שלח מר גול לביממד הודעת דואר אלקטרוני (נספח 22 לתצהיר מרום) ובה, לאחר דיון מול iei, העלתה אדקו דרישה לשינויים בתנאים המסחריים של העסקה אשר סוכמו זה מכבר ובכללן, תשלום מקדמה מידית בסך של 88,000$ כתנאי להמשך הפרויקט; העלאת כמות המוצרים שיוזמנו בהזמנה הראשונה (מכמות של 100 יחידות לכמות של 400 יחידות); העמדת ערבות בנקאית לצורך מכתב אשראי. בהודעה זו לא צוין, כי הסיבה לשינויים הנדרשים נעוצה באילו שהם שינויים / דרישות שהציבה ביממד.
עוד יצוין, כי גם מר קונסטנטין אישר בחקירתו הנגדית, כי בסביבות חודש פברואר 2012 ביקשה iei לשנות את התנאים המסחריים של העסקה (עמ' 265 לפרוטוקול הדיון מיום 12.3.2017, ש' 33 – 35).
ב. ביממד העידה (סעיפים 34 – 35 לתצהיר מרום) כי הגם שדרישת הנתבעות לשינוי התנאים המסחריים, הייתה מנוגדת לחוזה, היא עשתה מאמץ, לפנים משורת הדין לבחון את דרישותיהן וביום 13.2.2012 שלחה תשובה לפנייתן (נספח 23 לתצהיר מרום) בה הביעה הסכמה לתשלום מקדמה חלקית בלבד שתקוזז בהמשך.