הדברים אף קיבלו ביטוי בדוח הכספי של החברה לשנת 2015, שם צוין, כי "התמורה הכוללת בסך 8 מליון ₪ התקבלה בהמחאות מעותדות לפרעון בתשלומים לא קבועים החל מאוגוסט 2015 ועד פברואר 2019. כל ההמחאות הנ"ל הופקדו למשמרת בחשבון הבנק של החברה" (הדוח צורף כנספח ט"ז לתגובת המשיב).
40. לא נעלמו מעיני טענות המבקש כי ישיבת הדירקטוריון שערכה החברה כהכנה להסכם זומנה ונערכה שלא כדין, וכי ההסכם פוגע בזכויות החברה - אלא שאינני רואה בהן כל ממש.
--- סוף עמוד 13 ---
עיון בתקנון החברה מעלה כי נוכחות של מנהל אחד עונה על הדרישה של מניין חוקי בכל הנוגע לישיבות מנהלים. סעיף 83 לתקנון, אשר נמצא תחת הכותרת "פעולות מנהלים", קובע כי "המנהלים רשאים להתכנס לדיון בעסקים ורשאים הם לדחות ישיבותיהם ולהסדיר באופן אחר את ישיבותיהם ומהלך דיוניהם, כפי שימצאו לנכון, ורשאים הם לקבוע את המנין החוקי הדרוש לניהול עסקים. כל עוד לא יוחלט אחרת, יהוו 1 מנהל מניין חוקי. מנהל מעוניין יביאוהו בחשבון למנין חוקי למרות העניין שיש לו".
לפיכך, הנני דוחה את טענות המבקש כי הישיבה נערכה שלא כדין.
41. באשר לתוכנו של ההסכם מיום 22.7.15, אישר המבקש בחקירתו הנגדית כי החברה מקבלת מדי חודש 200,000 ₪ מכוחו (הגם שבתצהירו טען כי ההסכם "חסר כל הגיון כלכלי") (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 7-13):
"ש: אם באמת טובת החברה חשובה שלך, למה אתה לא תובע את חברת עבאדה דוידס או לכל הפחות גם אותה?
ת: עבאדה דוידס התחיל לשלם 200,000 ₪ כל חודש. כתוב שם שאם אתבע אותו הוא יפסיק לשלם. עבאדה דוידס עמד בהסכם. משה דוידס לקח עבור עבאדה דוידס אז למה אתבע את החברה? כתוב שאם אתנגד להסכם הוא יפסיק לשלם, אז אפסיד 200,000 ₪ בחודש?
ש: זאת אומרת שאתה מיישם את הסכם הפירעון.
ת: איך גיליתי את ההסכם תשאל?"
בקבלת התמורה הנובעת מההסכם, המבקש למעשה מביע את הסכמתו לתנאיו, ולפיכך מושתק הוא מלטעון טענות כנגד המוסכם.
לא יתכן כי המבקש ינסה לאחוז את המקל משני קצותיו, כאשר מחד גיסא יעמוד על אכיפת ההסכם אל מול החברה, ומאידך גיסא יטען שלל טענות כנגדו.
42. כאן המקום להתייחס לטענות המבקש לאחריותו האישית של המשיב לכספי ההלוואה. עיינתי היטב בטענות המבקש ולא מצאתי להן ביסוס עובדתי של ממש. נהפוך הוא - אסופת המסמכים שהציגו הצדדים מלמדת על כך שהמשיב לא פעל באופן אישי בכל הנוגע לנטילת ההלוואה מהחברה, אלא פעל כחלק מעבאדה דוידס, חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת. כך למשל, במסגרת ההסכם מיום 22.7.2015 (עליו עמדתי לעיל), התחייבה עבאדה דוידס (לא המשיב) לשלם לחברה את קרן ההלוואה. גם בזימון לישיבת דירקטוריון ששלח המבקש ביום 9.3.2015, התייחס לדרישתו "לפירעון מידי של חובות עבאדה דוידס בע"מ", ואף בישיבת