ג. תמצית טענות המבקש
7. טענת המבקש בתמצית הינה, כי בשנת 2013 הוא גילה, כי החל משנת 1999 עד שנת 2007, משך המשיב כספים מהחברה בסכום של 5,582,530 ₪, לצורך מתן הלוואת בעלים לעבאדה דוידס, וזאת ללא ידיעת האורגנים המוסמכים בחברה וללא אישורם. לשיטת המבקש, הכספים נרשמו בספרי החברה כחוב של עבאדה דוידס לחברה, אולם בפועל מדובר בכספים שנמשכו על ידי המשיב באופן אישי. עוד טען המבקש, כי נטילת ההלוואה מהחברה הינה עסקה בה למשיב יש עניין אישי, ועל כן, בהתאם לסעיפים 270 ו-272 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן – "חוק החברות"), טעונה העסקה אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית.
8. המבקש מוסיף, כי גילה פרוטוקול מישיבת דירקטוריון של עבאדה דוידס מתאריך 29.7.07, שם הוחלט כי עבאדה דוידס תשלם ריבית על הלוואת הבעלים בשיעור של 4% לשנה. לטענת המבקש, בדרך זו, שבה זכאי היה המשיב לקבלת תשלומי ריבית בגין כספי ההלוואה מחד, ונמנע מהעברת תשלומי הריבית לחברה מאידך (אלא השיב את הקרן בלבד) – גזל המשיב כספים מהחברה והתעשר על חשבונה.
9. עוד טוען המבקש, כי דרש מהמשיב להשיב את חובו לחברה, אך המשיב התעלם מדרישותיו, ואף התעלם המשיב מזימון לישיבת דירקטוריון של החברה מיום 9.3.2015 בה נדון הנושא. בנסיבות אלה, כך נטען, התקיימה ביום 16.3.2015 ישיבת דירקטוריון בה הוחלט להסמיך את המבקש לנקוט בכל האמצעים המשפטיים הנדרשים לגביית החוב.
10. המבקש מוסיף וטוען, כי המשיב עשה דין לעצמו וקיבל החלטות בשם החברה שלא כדין. בהקשר זה הפנה המבקש לישיבת דירקטוריון מיום 22.7.2015, אשר נטען כי זומנה ונערכה שלא כדין, בה הוחלט על חתימת הסכם בין החברה, עבאדה דיויס, א. עבאדה והמשיב. הסכם זה, אשר נחתם בו ביום, קבע כי המשיב ימכור את מניותיו בעבאדה דיויס לא. עבאדה תמורת 2,367,470 ₪, וכי עבאדה דיויס תפרע את חובה לחברה בסך 5,582,530 ₪. עוד נקבע, כי סך של 7,000,000 ₪ (מתוך שני הסכומים הנ"ל) ישולם ב-35 פעימות שוות.
11. לשיטת המבקש, דרך הפעולה המתוארת לעיל הינה חסרת הגיון כלכלי, ומהווה פגיעה בחברה ובזכויותיה. המשיב פעל בניגוד עניינים, שלא לטובת החברה, תוך הפרת חובות האמון והזהירות החלות עליו כבעל מניות ודירקטור בחברה. עקב כך, סבור המבקש כי הימנעות
--- סוף עמוד 3 ---
המשיב מלהחזיר לחברה את הכספים בתוספת ריבית והצמדה, גרמה לחברה נזקים והוצאות בסך 5,521,136 ש"ח, ולחילופין סך 3,591,000 ₪.