12. המבקש סבור, כי התנאים הדרושים לאישור תביעה נגזרת, הקבועים בסעיפים 194 ו-198(א) לחוק החברות, מתקיימים בענייננו, כפי שיפורט להלן:
תחילה צוין, כי המבקש אינו חב בפניה מוקדמת לחברה בכתב, בדרישה כי תעמוד על זכותה ותגיש תביעה בעצמה. זאת, לאור העובדה, שדירקטוריון החברה מורכב מהמבקש והמשיב, וכי לאחרון עניין אישי מובהק בהחלטה על הגשת התביעה. בנסיבות אלה, חל החריג הקבוע בסעיף 194(ד)(1) לחוק החברות, והמבקש פטור מהחובה לפנות לחברה.
המבקש הוסיף וטען כי טובת החברה הינה לברר טענות של הפרת חובות על ידי נושאי משרה בחברה, להשיב לקופתה כספים שנגזלו ממנה, ולפצותה בגין נזקים שנגרמו לה עקב כך.
באשר לתום לבו של המבקש, הרי שניסוח דרישה זו בחוק החברות הינו נגטיבי, כך שעל בית המשפט להיווכח כי המבקש אינו פועל בחוסר תום לב. המבקש הסיק מכך כי הנטל להוכחת חוסר תום לבו מוטל על כתפי המשיב, אשר עליו להביא בפני בית המשפט ראיות להוכחת העדר תום לב.
ד. תמצית טענות המשיב
13. מנגד, המשיב טוען כי הוא ייסד את החברה והקדיש לה את מיטב שנותיו, בעוד שהמבקש קיבל את תפקידו בחברה מכוח היותו בנו של המשיב. לאורך השנים שררו יחסי אמון בין השניים, והמשיב אף הלווה למבקש כספים לצורך מימון השקעותיו בנדל"ן. המבקש הודיע כי אין בכוונתו להשיב את כספי ההלוואה שקיבל, כך שהמשיב נאלץ להגיש תביעה להשבת הלוואה, בת"א 5881-08-16 (להלן – "התביעה האחרת"). לשיטת המשיב, התביעה הנוכחית הוגשה במטרה לגרום למשיב למשוך את התביעה האחרת, וכדי שיבטל את דרישותיו למנות רואה חשבון חוקר לחברה.
14. לגופו של עניין, המשיב טוען כי הגשת התביעה לא תשרת את טובת החברה מאחר ומדובר בתביעה שדינה סילוק על הסף בשל העדר עילה. בעת מתן ההלוואה לעבאדה דוידס, בשנת 1999, היה המשיב מוסמך להתקשר בעסקה בשם החברה, כך שבניגוד לטענת המבקש, ההלוואה ניתנה בידיעת האורגנים המוסמכים ובאישורם. גם לאחר רישום מניות היסוד על שם המבקש, היה המשיב רשאי להתקשר בעסקאות בחתימתו היחידה, כפי שעולה מסעיף 95 לתקנון החברה.
--- סוף עמוד 4 ---
15. עוד הוסיף המשיב, כי אין ממש בטענת המבקש, כי היה על החברה לייחס את החוב למשיב, ועל כן הוא חייב להשבתה בצירוף הצמדה וריבית. בעלי המניות בחברה ומנהליה ידעו על כך שהמשיב הוא בעל מניות בעבאדה דוידס, ועל כך שהחברה העמידה לעבאדה דוידס הלוואה. החברה אף הדגישה זאת מדי שנה בדוחותיה הכספיים. טענת המבקש כי הוא לא ידע על כך נטענה בחוסר תום לב, ואינה מתיישבת עם הגיונם של דברים, שהרי המבקש הינו בעל מניות בחברה ומשמש כאחד משני מנהליה מזה שנים. המבקש אף אישר את נכונות הדברים, בין היתר, בחתימתו על הדוח הכספי של החברה לשנת 2012, ומשכך מנוע מלהעלות כיום טענות סותרות. לפיכך, אין להעתר לניסיונו של המבקש לבצע הרמת מסך, על ידי ייחוס חוב החברה לבעל מניותיה.