כן טענו נתבעים 1-3 כי יש להטיל אשם תורם על התובעת שלא טרחה להיות מעורבת בהליך פירוק החברה, לא פנתה לבית המשפט בבקשה להפוך את הפירוק מרצון לפירוק בפיקוח בית המשפט או לפירוק כפוי, לא הגישה תביעת חוב למפרקת, לא פעלה לביטול חיסול החברה במועד שנקבע בחוק והגישה תביעה דנן בשיהוי ניכר.
16. לטענת נתבעת 4, במסגרת תפקידה כמפרקת החברה היא פעלה באופן ראוי וסביר ולא נפל כל פגם בהתנהלותה. נתבעת 4 בדקה את מצבה הפיננסי של החברה – הכנסות ונכסים לעומת התחייבויות – התייחסה בדו''ח הפירוק הסופי לתביעה הקודמת והביאה לידיעת החברה ונציגיה דבר מתן פסק הדין, אף כי ממילא התביעה הקודמת הובאה בחשבון במסגרת תצהירי הפירעון. בנסיבות העניין, לנתבעת 4 לא היה כל יסוד להניח, מקל וחומר ידיעה של ממש, כי החברה לא תפרע את פסק הדין.
כן טענה נתבעת 4 להעדר קשר סיבתי בין מחדליה הנטענים לבין הנזק שנגרם לתובעת והיא שוללת קיומה של עוולת גרם הפרת חוזה בנסיבות מקרה דנן.
בדומה לנתבעים 1-3, גם נתבעת 4 טענה כי יש להטיל אשם תורם על התובעת בנימוק כי היא ישבה בחיבוק ידיים ונמנעה מנקיטת הליך כלשהו להבטחת קיום פסק הדין - הגשת תביעת חוב במסגרת הליך הפירוק, התנגדות לפירוק החברה או להפיכתו לפירוק תחת פיקוח בית המשפט או הגשת בקשה לביטול צו חיסול החברה. לגישת נתבעת 4, מחדליה הנ"ל של התובעת חמורים במיוחד מאחר ובהתאם להחלטת ביה"ד ניתן לה ייעוץ באשר לדרכי הפעולה הפתוחות בפניה ושהות על מנת לכלכל את צעדיה, אך לשווא.
ד י ו ן:
17. פרק י''ג לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג – 1983 מסדיר פירוק חברה בפירוק מרצון והנחת היסוד בהליך כאמור, היא שהחברה כשירת פירעון ותוכל לעמוד במלוא התחייבויותיה כלפי הגורמים השונים.
מעמד החברה במהלך הליך הפירוק מרצון מוסדר בסע' 320 לפקודה, ולפיו: "פירוק מרצון תחילתו עם קבלת החלטת הפירוק, ומשהתחיל הפירוק תחדל החברה לנהל את עסקיה, חוץ ממה שדרוש לפירוק מועיל; אולם מעמדה וסמכויותיה של החברה כתאגיד יוסיפו להתקיים, על אף כל הוראה סותרת בתקנה, עד שתתחסל".
פירוק חברה מרצון יכול להיות בשליטת נושי החברה ויכול להיות בשליטת בעלי מניותיה. בהתאם לסעיף 322 לפקודת החברות, כאשר פירוק החברה נעשה בשליטת בעלי מניותיה, על דירקטוריון החברה לחתום על תצהירי יכולת פירעון.
בהתאם לסעיף 338 לפקודת החברות, לקראת חיסול החברה בפירוק מרצון על המפרק לכנס אסיפה כללית של החברה ולהציג בפנייה דו"ח לעניין ניהול הליך הפירוק. הודעה על כינוס האסיפה הכללית של החברה ודו"ח הפירוק יומצאו על ידי המפרק לרשם החברות ותוך 3 חודשים ממועד קבלתם ורישומם, החברה תיחשב כמחוסלת (סעיף 339 לפקודת החברות).