18. פירוק החברה במקרה דנן נעשה בשליטת בעלי המניות, ובהתאם לכך, מכוח סע' 322 לפקודת החברות, חתמו נתבעים 1-3 על תצהירי הפירעון.
בסע' 322 לפקודת החברות, נקבע כדלקמן:
"הוראות סימן זה יחולו על פירוק מרצון זולת אם לפני משלוח ההזמנות לאסיפת החברה שבה תוצע החלטת הפירוק עשו הדירקטורים או רובם, בישיבתם, תצהיר שבדקו היטב את מצב עסקי החברה ובאו לכלל דעה שיש בידיה לשלם חובותיה במלואם תוך שנים עשר חודשים לאחר תחילת פירוקה (להלן – הצהרת כושר פירעון), והצהרה זו הוגשה לרשם לפני משלוח ההזמנות" (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).
בסעיף 2 לתצהירי הפירעון, הצהירו נתבעים 1-3 כדלקמן:
"אני מצהיר בזאת כי החברה מסוגלת לשלם כל חובותיה הקיימים היום בתוך 12 חודשים מתאריך תצהירי זה, ללא כל תנאי" (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).
מהשוואת שני הנוסחים כמצוטט לעיל עולה, כי בתצהירי הפירעון נכלל סייג שאין לו כל עיגון בסע' 322 לפקודת החברות, לפיו, ההצהרה בדבר יכולת החברה לפרוע את חובותיה מוגבל לחובות ''הקיימים היום''. דא עקא, החברה אינה יכולה ליהנות משני העולמות, כאשר מחד גיסא היא בוחרת כי הפירוק יהיה בשליטת בעלי מניותיה, ומאידך גיסא, היא מסייגת את תצהירי הפירעון אך ורק לחובות ''הקיימים היום'', וזאת בניגוד לנוסח הקבוע בסע' 322 לפק' החברות.
לפיכך, ככל ויקבע כי בהתאם לסע' 322 לפק' החברות תצהירי הפירעון חלים גם כן על חובות החברה שטרם התגבשו סופית במועד תחילת הליך הפירוק, אזי הסייג שנקבע בהם, לפיו הם חלים על חובות "הקיימים היום", אינו טעם מוצדק לדחיית התביעה.
19. מנוסח סעיף 322 לפקודת החברות עולה כי תצהיר פירעון ניתן על סמך בדיקת "מצב עסקי החברה" ואשר מן הסתם אמורה לכלול לא רק התחייבויות וזכויות קיימות במועד הבדיקה, אלא גם כן חובות וזכויות שטרם התגבשו באותו מועד, אף כי קיימת אינדיקציה לקיומם. ודוק, פסק דין הצפוי להינתן בתביעה כספית המתנהלת נגד החברה, בהחלט עלול להשפיע על מצב עסקיה, ולפיכך הוא מהווה חלק ממסד הנתונים שיש להתחשב בהם במתן תצהיר הפירעון.
לא זאת אלא זאת, חזקה כי המחוקק אינו שופך את מילותיו לריק ומשמצא להשתמש בנוסח סע' 322 לפקודה במונח "חובותיה במלואם" מבלי לסייג זאת בביטוי כגון "חובות שהתגבשו" או בביטוי דומה אחר, אזי אין כל מקום לקרוא לתוך נוסח החוק ביטויים שאין בו ובכך להגביל באופן מלאכותי את תחולתו ולעוות את פרשנותו, כפי שלמעשה הנתבעים 1-3 מבקשים לעשות.