בניגוד לנטען על ידי המבקשים (סע' 85 לתשובת המבקשים לבקשה לעיכוב הליכים), מהוראות התקנון עולה כי בעלי-מניות רגילות זכאים להשתתף ולהצביע באסיפות הכלליות - הן השנתיות והן המיוחדות. כך, סעיף 7.1 לתקנון מקנה לבעל מניה רגילה זכות להשתתף ולהצביע באסיפות הכלליות בלא הבחנה בין אסיפה כללית שנתית (המוגדרת בסעיף 23.1 לתקנון) ובין אסיפה כללית מיוחדת (המוגדרת בסעיף 23.2 לתקנון).
עוד עולה מהוראות התקנון כי ניתן לדון בשינוי התקנון הן באסיפה כללית שנתית והן באסיפה כללית מיוחדת. כך, סעיף 22.1(א) לתקנון קובע כי האסיפה הכללית מוסמכת לשנות את התקנון. אכן, סעיף 23.1 לתקנון מגדיר כביכול נושאים מצומצמים אשר ידונו במסגרת אסיפה כללית שנתית (קבלת דיווחים, וכהונתם של הדירקטורים ורואה החשבון המבקר), בעוד שבהתאם לסעיף 23.2 לתקנון, ביתר העניינים תדון האסיפה הכללית המיוחדת. יחד עם זאת, סעיף 25.1 לתקנון קובע כי בעל-מניות יכול לבקש מדירקטוריון אקו"ם לכלול נושא (ובכלל זה שינוי התקנון) בסדר היום של אסיפה כללית כלשהי, שנתית או מיוחדת, כאשר אם לפחות 30 בעלי-מניות מבקשים זאת, חייב הדירקטוריון לכלול את הנושא בסדר היום של האסיפה הכללית.
30. אקו"ם טענה לאור האמור כי ככל שמדובר בבעלי-המניות הרגילות באקו"ם, הם יכולים להשפיע על התקנון ולשנות את הוראותיו, ולכן לא ניתן לקבוע לגביהם כי התקנון הוא חוזה אחיד. אקו"ם הוסיפה כי המבקשים הם בעלי-מניות רגילים באקו"ם. מהמסמכים שצירפה אקו"ם בתשובה להמרצת הפתיחה (נספחים 7-8 לתשובה), עולה שבעוד שהמבקש 1 הוא בעל-מניות רגיל החל משנת 2006, המבקש 2 הפך בעל-מניות רגיל רק משנת 2012. כלומר, במועד בו התקבל תיקון 2010 היה המבקש 2 בעל מניית תמלוגים (יוער כי המבקשים טענו כי הם שומרים על זכותם לטעון כנגד האותנטיות של המסמכים האמורים ובדבר אי הידיעה שלהם לגבי שינוי מעמד המניה).
31. אכן, סיווג התקנון וההכרעה בשאלה האם הוא "חוזה אחיד" מחייבים גם בחינה של מידת ההשפעה שיש לבעלי-המניות על תוכן התקנון. ההבדל בין חברה המספקת שירותים לבעלי-מניותיה לבין מי שמקבל שירותים מגוף נפרד שהוא איננו בעל-מניות בו – נוגע בין היתר לנקודה זו, קרי ליכולת התיאורטית של מי שהוא בעל-מניות להביא לשינוי הכללים החולשים על מערכת היחסים שלו עם החברה שהוא בעל-מניות בה.
יש לבחון אם כן את השאלה האם הכוח הפוטנציאלי של בעלי-המניות באקו"ם לשנות את הוראות התקנון, די בו כדי לקבוע שהתקנון איננו חוזה אחיד. אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן, התשובה לכך היא שלילית.