ערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה בדעת רוב. בית-המשפט העליון קבע אף הוא פה אחד כי יש לדחות את הערעור. בפסק-דינו של בית-המשפט העליון נקבע כי עילת הביטול הקבועה בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים נוגעת לעצם קיומו של התנאי המקפח בחוזה – בין אם הוא מקפח בפועל ובין אם הוא כזה שעלול להביא לידי קיפוח. לכן עילת התביעה מתגבשת בעת כריתת החוזה, קרי כאשר הצדדים מסכימים להתקשר בחוזה שיש בו תנאי מקפח. מניין ההתיישנות מתחיל לכן מהמועד בו הסכימו הצדדים לקיים ביניהם את החוזה. השימוש לרעה בסעיף החוזי שלגביו נטען כי הוא מקפח (קרי הקיפוח בפועל), אינו מהווה את עילת התביעה.
בית-המשפט העליון קבע עוד, כי גם כאשר התנאי המקפח הוא חלק מחוזה אחיד המותנה בתנאי מתלה או מפסיק – מתגבשת עילת הקיפוח במועד כריתת החוזה. בית-המשפט אף התייחס לעובדה שהחוזה בו התקשרו הצדדים כלל אופציה להארכת ההתקשרות ביניהם. הוא קבע כי אין לקבל את הטענה לפיה מרוץ ההתיישנות לקיומו של תנאי מקפח מתחיל מחדש בחוזה אופציה המאריך בפועל וללא שינוי חוזה קיים בין הצדדים, עקב אי מתן הודעה על הפסקת ההתקשרות. לאור כל האמור, דחה בית-המשפט העליון את בקשת רשות הערעור ואישר את הקביעה לפיה התביעה התיישנה.
15. אקו"ם סמכה את טענותיה על פסק-דין סלון ירושלים, וטענה כי עולה ממנו שעילת התביעה במקרה דנן נולדה לכל המאוחר בשנת 2009, במועד בו תוקן התקנון ונוסף לו סעיף הבוררות. מנגד טענה ב"כ המבקשים (בישיבת יום 27.6.2018), כי בפסק-הדין בענין סלון ירושלים הסכימו הצדדים שמדובר בחוזה הארכה למימוש אופציה, וכי לא היתה מחלוקת באותו ענין כי הצדדים הסכימו להאריך את האופציה. לגישתה, משום כך נדחתה טענת ההתיישנות.
16. אני סבורה יישום פסק-הדין בענין סלון ירושלים על עובדות המקרה דנן מביא למסקנה כי יש לקבל את טענת ההתיישנות באופן חלקי. כעולה מהתיאור שלעיל, תקנון אקו"ם תוקן פעמיים בהתייחס לנושא הבוררות. לראשונה תוקן התקנון בתיקון 2009 ולאחר מכן במסגרת תיקון 2010. לטעמי, המבקשים מנועים מלהעלות טענות ביחס לתיקון 2009, אולם אין מניעה כי הם יעלו טענות של קיפוח (בכפוף לדיון בהמשך ההחלטה לגבי היותו של התקנון "חוזה אחיד") ביחס לתיקון 2010, שהתקבל פחות מ-7 שנים לפני הגשת התובענה דנן.
17. אני סבורה כי ככל שהיו למבקשים טענות ביחס לתיקון 2009 – טענות אלה התיישנו, ולכן המבקשים אינם יכולים להעלות טענה לגבי עצם קיומה של תניית הבוררות בתקנון, תניה שנוספה לתקנון כבר במסגרת תיקון 2009 (וככל הנראה היתה קיימת עוד קודם לכן), כלומר למעלה משבע שנים לפני הגשת התובענה הנוכחית. משכך, גם לו הייתי סבורה כי תיקון 2009 כולל תניות מקפחות, הרי לאור ההלכה שנקבעה בפסק-הדין בענין סלון ירושלים, משחלף פרק זמן העולה על 7 שנים מהמועד בו תוקן תיקון 2009 ועד לפנייה של המבקשים לבית-המשפט בהקשר זה, הטענה התיישנה. משום כך המבקשים מנועים מלהעלותה.