18. למעלה מזה, קיים קושי, בהיעדר תצהיר ערוך כדין לתמיכת העובדות הנטענות להן טוענת התובעת בתגובתה, להסתמך על נספחי תגובת התובעת לתמיכת טענת התובעת לאיתנות כלכלית ויכולתה לעמוד בתשלום הוצאות הנתבעות.
נספח ג' לתגובת התובעת, על יסודו טוענת התובעת בתגובתה לכך שלתובעת מוסר תשלומים גבוה מול הנתבעת 1 (עמה ממשיכה התובעת לעבוד) ולפיו מחודש ינואר 2018 ועד לסוף חודש מאי 2018 שילמה התובעת לנתבעת 1 מעל 130,000$, על פניו, אינו מסמך של הנתבעת 1. לא ברור מי ערך אותו ובגין מה שולמו התשלומים המצוינים בו. גם אם אניח כי תשלומים אלה שולמו על ידי התובעת לנתבעת 1, בהיות הנתבעת 1 עמיל מכס שלטענת התובעת בכתב התביעה טיפלה במטעני התובעת, התשלומים שולמו בגין שירותים שהתובעת קיבלה ולא ניתן ללמוד מהם על יכולתה של התובעת לתשלום הוצאות הנתבעות כשההליך יסתיים.
נספח ד' לתגובת התובעת, מוצג על ידי התובעת כתדפיס יתרת המזומנים שלה (בסך 127,856$) בחשבון הבנק ליום 8.6.2018. המסמך אינו נושא את שם התובעת ולא ברור ממנו האם הוא מתייחס לחשבון הבנק של התובעת ולאיזה מועד. המילים "תדפיס חשבון בנק המשיבה נכון ל 8.6.18" הוספו בכתב יד על גבי המסמך, לא ברור על ידי מי ובהעדר תצהיר לתמיכה, קיים קושי להסתמך על רישום זה בכתב יד. אוסיף כי בהיעדר תיעוד, הנתמך בתצהיר ערוך כדין, להיקף הנכסים והתחייבויות התובעת במועד נטען זה, קיים קושי נוסף לקבוע כי אותה יתרה תיוותר בסיומו של ההליך.
נספח ה' לתגובת התובעת, טופס 1065 להחזרי מס לשנת 2016 שעל יסודו טוענת התובעת בתגובה (ללא תמיכה בתצהיר ערוך כדין) כי סך נכסי החברה לשנת הכספים 2016 עומד על סך של 593,660$, אינו מסמך עדכני לתביעה שהוגשה בשנת 2018.
נספח ו' לתגובת התובעת, אותו מציגה התובעת כטיוטת דו"חות כספיים שלה לשנת 2017 המעידים, לטענתה, כי רווחיה בשנת 2017 זינקו למעל 375,000$ והיקף נכסיה עולה על 770,000$ , אינם דו"חות כספיים מבוקרים שנחתמו ואושרו על ידי רואה חשבון או על ידי גוף רשמי ומשכך קיים קושי להסתמך על הנתונים המצוינים בהם.
נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בערובה – האמנם?
19. עיון בתגובת התובעת לבקשה מלמד, כי אין בנסיבות להן היא טוענת הצדקה לחריגה מהכלל, חיוב חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות.
התובעת טוענת שאין מדובר בתובעת מתחמקת ו/או שלא ניתן לאתרה ו/או המצויה בקשיים, כי אם בחברה שיש לה מען (בארה"ב) ואשר על אף הזיקה לארצות הברית, יש לה קשר הדוק לישראל בהיות שני בעלי מניותיה אזרחי ותושבי ישראל להם נכסים בישראל ובהיות התובעת מקבלת שירותי ניהול מחברה ישראלית, שהינה חברת בת בבעלות אחד מבעלי המניות הישראלי של התובעת וכל התפעול השוטף שלה נעשה על ידי עובדי חברת הניהול בישראל . לבד מכך שטענות עובדתיות אלה אינן נתמכות בתצהיר העומד בדרישת תקנה 241(ג) לתקנות, אין בטענות אלה, לטעמי, להצדיק סטייה מהכלל. במקרה זה כפות המאזניים נוטות לחיוב התובעת בערובה. התובעת היא חברה זרה אשר לא תמכה תשובתה בתצהיר ערוך כדין ולא הציגה אסמכתא עליה ניתן להסתמך, המלמדת על נכסיה ומצבת התחייבויותיה במועד הגשת התביעה וכי יש לה נכסים בישראל מהם יהיה בידי הנתבעות להיפרע, ככל שהתביעה נגדן תידחה.