החלטה
1. לפניי שתי בקשות שעניינן אחד, בקשת הנתבעות 1-3 לחיוב התובעת, חברה זרה, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהן בהליך מכוח סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ותקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אדון בשתי הבקשות במאוחד.
רקע הדברים
2. התובעת, על פי הנטען בכתב התביעה היא חברה זרה שהתאגדה במדינת דלאוור, ארה"ב ועוסקת ביבוא של סחורות מסין ומכירתן בארה"ב, דרך חנות למכירות ברשת האינטרנט באתר חברת "אמזון". הנתבעת 1 היא חברה לעמילות מכס, שעל פי הנטען בכתב התביעה, נתנה ונותנת לתובעת שירותי עמילות מכס. נתבעת 2 היא סוכנות ביטוח הקשורה ל"קבוצת כלל" באמצעותה בוטח המטען נשוא התביעה, הנתבעת 3 היא חברת ביטוח שביטחה את המטען.
במוקד, עומדת תביעה לפיצויים בסך של 250,000 ₪ שהגישה התובעת נגד נתבעות 1-3 בגין סחורה שנרכשה על ידה מסין, הובלה מסין לארצות הברית והגיעה לטענתה בחסר. בכתב התביעה נתבע פיצוי בגין שווי הסחורה שלא הגיעה במונחי רכישה בסך של 153,000 ₪, בתוספת פיצוי בגין עלויות ההובלה של הסחורה ופיצוי בגין הפרת חובת תום הלב, הפרת חובה חקוקה על ידי הנתבעות, התרשלות הנתבעות ופגיעה במוניטין של התובעת. התובעת פנתה לנתבעות 2-3 בדרישה לפיצוי, לא זכתה, לטענתה ,למענה מהנתבעת 2 ותביעתה נדחתה על ידי הנתבעת 3 מחמת היעדר כיסוי ביטוחי, מהטעם שעל פי דו"ח השמאי שמינתה הנתבעת 3, החסר, ככל שנגרם, נגרם לאחר ריקון המכולה במחסן בארה"ב ועם הוצאת המטען מהמכולה עת שההובלה הגיעה לסיום והכיסוי הביטוחי תם וכן מחמת איחור במסירת הודעת התובעת על אובדן הסחורה, בניגוד לתנאי הפוליסה.
3. בתמצית, התובעת טוענת לאחריות הנתבעת 1 להובלת המטען שלא הגיע, כמי שנתנה ונותנת לתובעת פתרונות "מקצה לקצה" לתהליך ההובלה וכן להטעיית הנתבעות 1-2 את התובעת, הצגתן מצג שווא בנוגע להיקף הכיסוי הביטוחי שניתן על ידי הנתבעת 3, ובכך שהנתבעות לא דאגו לבטח את מטען התובעת בביטוח המכסה את כל שלבי ההובלה - מהספק בסין ועד לנמען הסופי מחסני "אמזון" בארה"ב - בעוד שהתובעת ביקשה לבטח את כל שלבי ההובלה. התובעת טוענת עוד כי הודעה על האירוע הביטוחי נמסרה לנתבעות 1-2 אחד עשר ימים לאחר גילויו, כן נטען להיעדר משמעות לדו"ח השמאי עליו מסתמכת נתבעת 3, ולהתארכות בדיקת תביעתה על ידי הנתבעות ואי מתן מענה אמתי ובזמן אמת לפניותיה.
4. הנתבעות 1-2 דוחות את טענות התובעת וטוענות בכתב ההגנה שהגישו כי יש להורות על עיכוב הליכים נוכח תניית שיפוט ייחודית בשטר המטען לבית המשפט בלוס אנג'לס וחלות הדין הדין הנהוג במדינת קליפורניה, וכן לאור מירב הזיקות המעלות כי בית משפט זה אינו הפורום המתאים לברור התביעה. בנוסף טוענות הנתבעות להתיישנות התביעה נגדן לאור תקופת ההתיישנות בשטר המטען. לגוף העניין, טוענות הנתבעות 1-2 כי טענת התובעת לכך שהן לא דאגו לבטח את מטען התובעת בפוליסת ביטוח המעניקה כיסוי עד להגעת המטען לנמען הסופי, מחסני "אמזון" בארה"ב, להטעיה ומצגי שווא בנוגע לכיסוי הביטוח מופרכת ואינה נתמכת בתיעוד המלמד אודות היקף הכיסוי שהתבקש על ידי התובעת. לטענת הנתבעות 1-2, פוליסת הביטוח המסופקת לכלל לקוחות הנתבעת 1 היא פוליסה מסוג INSTITUTE CARGO CLAUSES A המעניקה כיסוי "כל הסיכונים" ביחס למטען המובל בים וכי התובעת, חברה אמריקאית בעלת ניסיון וותק בתחום הסחר הבינלאומי ששילחה באמצעות הנתבעת 1 מטענים רבים, לא ביקשה להרחיב את הכיסוי הביטוחי , לא ביקשה כיסוי ביטוחי שונה ולא בדקה את פוליסת הביטוח שנשלחה אליה. עוד טוענות הנתבעות כי על התובעת למצות את ההליכים כנגד מבטחת המטען, הנתבעת 3 קודם לפנייתה אליהן ולכך שהתובעת לא הוכיחה כי המטען הגיע ל"אמזון" בחסר, ולא הוכיחה קיומו של אירוע המזכה אותה בפיצוי, כאשר כל שהתובעת מצרפת לתביעה הוא תכתובת דוא"ל עם "אמזון" בו פונה התובעת ל"אמזון" וטוענת כי המטען לא נקלט אצלם במלואו ותשובת "אמזון" כי היא "אינה יודעת" אם היא קיבלה את המטען נשוא התביעה.