- לסיכום האמור לעיל - התובעת ידעה על דבר הריונה עוד בחודש ספטמבר 2014, אך שמרה את המידע לעצמה ולא מסרה זאת עד ליום העבודה האחרון שלה. זאת למרות שהיו מספר הזדמנויות בהן יכלה לספר על ההיריון ומדובר בסיטואציות הרלוונטיות להחלטה אם לפטרה או לא – במועד השימוע לפני פיטורים, במעמד קבלת מכתב הפיטורים ולכל אורך תקופת ההודעה המוקדמת. במועד בו התובעת הודיעה שהיא בהיריון, קובי מסר לה שהפיטורים מבוטלים. למרות זאת התובעת לא שבה לעבודה. בהמשך הנתבעת שלחה לתובעת מכתב רשום וגם בו צויין במפורש שהפיטורים מבוטלים. מאחר שהתובעת לא ניגשה לסניף הדואר על מנת לקבל את המכתב, הוא לא הגיע לידיה. תשעה ימים לאחר שנכנסו פיטוריה לתוקף, התובעת שוחחה עם נציג הנתבעת, נחום, ולשאלתו האם היא חוזרת לעבודה כסדרה, הבהירה כי אין בכוונתה לשוב לעבודה.
המסקנה העולה מן התיאור לעיל היא שהתובעת לא רצתה להמשיך ולעבוד בנתבעת.
- בבית הדין התובעת טענה שאם היתה מקבלת את המכתב שבו הודע לה על ביטול הפיטורים, היתה שבה לעבודה (עמוד 8, שורות 27-30). בראות עינינו, מדובר בתשובה מאוחרת שאינה מעידה על הלך רוחה של התובעת בזמן אמת. זאת מאחר שעל פי הראיות עולה כי עוד ביום 9.12.14 התובעת נשאלה אם בכוונתה לשוב לעבודה, אך היא סירבה בטענה שיש בידיה מכתב פיטורים ו"זה מה שקובע". כלומר, התובעת לא פעלה כמי שמעוניינת לשוב לעבודה ויש לדחות האמור בעדותה בנושא זה.
- לא נעלם מעינינו כי הנתבעת הסתפקה במכתבו של נחום ובשיחת הטלפון שלו עם התובעת. הנתבעת לא פנתה לתובעת באופן יזום על מנת שזו תשוב לעבודה סדירה, לאחר סיום עבודתה בפועל. למשל פניה דרך עובדים אחרים של הנתבעת, אשר התגוררו בשכנות לתובעת. גם קובי או זהבה לא יצרו קשר עם טלפוני ישיר עם התובעת (עמוד 12 שורות 29-32, עמוד 15 שורות 27-28).
בנסיבות כפי שהוכחו בתובענה זו, עת הובהר לתובעת כי פיטוריה בטלים עובר לסיום העסקתה, ולמרות זאת התובעת לא פעלה כמי שמעוניינת לעבוד בנתבעת, אלא נאחזה במכתב הפיטורים שניתן לה עוד קודם וחזרה על עמדתה זו גם בשיחה עם נחום, מיום 9.12.14, לא מצאנו כי יש לזקוף עניין זה לחובת הנתבעת.
- מן האמור לעיל עולה כי גם אם הודעת הפיטורים נמסרה לתובעת בהיותה בהיריון, הנתבעת לא היתה מודעת לעובדה זו בעת מתן ההודעה ומיד כשהתובעת הודיעה על הריונה, הנתבעת הודיעה על ביטול הפיטורים. בנסיבות אלה, כאשר התובעת היא שסירבה לשוב לעבודה, לאחר ההודעה על ביטול הפיטורים, התובעת היא שהתפטרה וממילא אין מדובר בפיטורים המנוגדים לחוק עבודת נשים.
- סוף דבר - התביעה נדחית.
לאור מצבה האישי של התובעת, התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪ בלבד, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.