95. מנגד, המדינה טוענת כי עניינו של אריאל אינו עומד בתנאים המחמירים לביטול הרשעה, וכי העבירה של הסדר כובל אינה מסוג העבירות המתיישבות עם ביטול הרשעה מאחר שהיא ניצבת בלב חוק ההגבלים העסקיים. המדינה נסמכת על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי לפיהן אריאל לא הוכיח כי הנזק שתגרום לו ההרשעה עולה על האינטרס הציבורי בהרשעתו. המדינה מדגישה כי בית המשפט המחוזי קבע שאריאל היה מעורב באופן ישיר בהכנת ההסדר, כי הוא הפיק ממעורבותו טובת הנאה כספית וכי הוא ביצע את העבירה במסגרת תפקידו כעורך דין. המדינה מוסיפה וטוענת כי כלל השיקולים שאריאל מעלה ניצבו לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי בעת שגזר את דינו של אריאל וניתן להם המשקל ההולם. עוד טוענת המדינה כי תפקידו של אריאל באירועים שעליהם נסב האישום השלישי היה במובנים רבים משמעותי מתפקידו של עצמון וכי מכאן ההבדלים בין גזרי הדין של השניים.
דיון והכרעה בערעורו של אריאל
96. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להימנע מהרשעתו של אריאל. כידוע, סיום הליך בלא הרשעה הוא חריג שיש לו מקום רק במקרים יוצאי דופן שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. בהלכה הפסוקה נקבעו שני תנאים מצטברים להימנעות מהרשעה או לביטולה: כאשר ההרשעה תפגע בשיקום הנאשם פגיעה חמורה וכאשר סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה בנסיבות המקרה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, 342-340 (1997); ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל, פסקאות 11-8 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (31.12.2007); עניין גוטסדינר, בפסקה 123 לפסק דיני; ע"פ 3554/16 יעקובוביץ נ' מדינת ישראל, פסקאות 13-12 (11.6.2017)).
97. כמו בית המשפט המחוזי, אף אנו סבורים כי עניינו של אריאל אינו מקרה יוצא דופן ואינו מקיים את התנאים המצטברים האמורים. העיקר נעוץ בכך שעבירות על חוק ההגבלים העסקיים הן עבירות בעלות חומרה רבה שפגיעתן בציבור עשויה להיות רחבה וקשה. אלו עבירות אשר יש קושי רב לגלותן ולכן נודעת חשיבות מיוחדת ליצירת הרתעה מביצוען. בהתחשב בכך לא ניתן לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה. כמו כן, לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי בנוגע לכך שלא עולה מההרשעה פגיעה חמורה או בלתי מידתית בשיקומו של אריאל במידה העשויה להצדיק את ביטול ההרשעה. ניתן אף להוסיף כי מגוריו של אריאל מחוץ לישראל מקטינים את מידת הפגיעה הצפויה במשלח ידו (ולא כל שכן בהתחשב במכלול ההסדרים והסייגים הקבועים בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 בכל הנוגע להגבלה על עיסוק בעקבות הרשעה).