13. אף המסרון הנטען אינו מעיד כי אכן התקבל סך של 20,000 ₪ במזומן שנתן התובע לידיו של דימיטרי.
דימיטרי אומר לולריה במסרון: "סרגיי (התובע – ו.ש.) הביא 20,000 ₪ הולך להפקיד בבנק". זאת ותו לא. שוב נסמך התובע על העדר תגובה מטעם ולריה לאמירה זו כאשר העדר התגובה אינו מעיד כי אכן הסכום נמסר לו מאת התובע והופקד בחשבון הבנק של החברה.
לעומת זאת עולה מתוכן המסרון כי דימיטרי אף חיפש ומצא כסף שולריה הותירה לו במגירת השולחן. איננו יודעים מהו סכום הכסף שהותירה ולא ניתן לפסול על הסף כי מדובר בהפקדת כספים אלו דווקא בחשבון הבנק של החברה.
גרסה זו עומדת בסתירה לגרסת התובע ודימיטרי בדבר ההעדר מעורבותו של דימיטרי בניהול כספי החברה.
נוכח האמור לעיל ובהתחשב במשקלם הנמוך של גרסת התובע וגרסתו של דימיטרי – הנני דוחה את הגרסה לפיה אכן הילווה התובע לחברה סך של 50,000 ₪.
14. התוצאה היא כי הנתבע הוכיח פירעון חובה של החברה לתובע בסך 102,278 ₪ (= 50,000 – 152,078) כנגד תשלומי החברה לתובע בסך 103,080 ₪.
יצוין עוד כי עילה נוספת לדחיית התביעה הינה השלמת סכום החוב בשיק בניגוד להרשאה שניתנה.
אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.
תיק הוצאה לפועל 531559-03-17 ייסגר.
הפיקדון בסך 5,000 ₪ המופקד בקופת בית המשפט יושב לידי הנתבע או לידי בא כוחו.
ניתן היום, ד' אלול תשע"ח, 15 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.
ורדה שוורץ