11. קשה לתת אמון בגרסתם של דימיטרי וטטיאנה הנגועה באינטרס להזיק לנתבע ואשתו משום הסכסוך שהתגלע עימם בעיקר בעקבות פנייתם של הנתבע ואשתו לכונס הנכסים הרשמי במטרה להביא לבטול הליכי פשיטת הרגל של בני הזוג ז'ורבסקי ועל מנת לתמוך בקרוב משפחתם.
בני הזוג ז'ורבסקי הכחישו את חתימתם וגמירות דעתם כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם השני למרות שאין ספק כי חתמו עליו. התנהלות המטילה ספק באמינות עדותם.
גרסתם שהיו רק שכירים בחברה והתנערותם מכל אחריות לניהול החברה למרות ראיות חד משמעיות כי היו יותר ממעורבים בלבד בניהול החברה אף היא עומדת להם לרועץ.
טטיאנה מכחישה את חתימתה על ההסכם השני (עמ' 14 בפרוטוקול שורה 1) אך לאחר מכן מודה שחתמה כי הכריחו אותה כי אחרת היו מפטרים אותם. טענה תמוהה נוכח הסכמתה לקבל על עצמה את הבעלות על החברה ואת חובות החברה כלפי נושים.
טטיאנה מודה שחתמה במקום ולריה על שקים של החברה אך זאת עשתה בנוכחותה ובאישורה של ולריה (עמ' 14 בפרוטוקול שורה 13). גרסה תמוהה אף היא ואינה מוסברת. אם היתה רק שכירה בחברה וחסרת השפעה כטענתה, מדוע יש צורך לחתום על שקים במקומה ולריה שנכחה במקום? תשובתה כי ככה רצתה ולריה אינה מתקבלת על הדעת ואינה אמינה.
גם עדותו של דימיטרי נגועה בתמיהות דומות ובלתי מוסברות כגון ההכחשה על שותפות בעסק למרות חתימתה של אשתו על הסכם שותפות. הסברו כי מדובר ב 50% מרווח מעל סכום מסוים אינו עולה בקנה אחד עם האמור בהסכם השותפות – ולכן אומר כאן העד: "אני לא כל כך יודע את זה..כי זה היה ההסכם בין אשתי לבין ולרי" (עמ' 19 בפרוטוקול שורות 16-17). אלא שחוסר ידיעה זה אינו מתיישב עם נוכחותו במעמד החתימה על הסכם השותפות ועם הודאתו כי ערך את הסכם השותפות וכי כתב ידו הוא על פניו (עמ' 19 בפרוטוקול שורות 9-10).
אף טענתו כי היה רק שכיר ולכן רחוק מידיעה וניהול אינה עולה בקנה אחד עם הודאתו כי החזיק בידו מעטפה עם כל השקים של החברה במעמד מתן סך של 20,000 ₪ במזומן לידיו על ידי התובע בניסיונו להסביר מדוע מסר התובע את הסכום לידיו ולא לידי ולריה או הנתבע (עמ' 20 בפרוטוקול שורות 28-30) כמו כן גרסתו אינה מתיישבת גם עם הודאתו כי החברה מימנה רכישת זוג אופניים חשמליים לבתו ורכישת מנוי בקאנטרי קלאב ברמת אביב (עמ' 19 בפרוטוקול שורות 30-31 ועמ' 20 בפרוטוקול שורות 1-2).
12. לעומת זאת, גרסתם של הנתבע ואשתו ולריה הייתה יותר אמינה בעיני.
הנתבע עמד היטב בחקירתו הנגדית והיא נשמעה איתנה וקוהרנטית כמו גם עדותה של ולריה שעמדה איתן על דעתה ללא ערעור כי לא הייתה מעורבת בניהול הכספי של החברה ולא ידעה על הכספים שנתן התובע לחברה.
הראיה העיקרית עליה מסתמך התובע בגרסתו בדבר יתרת החוב לחברה היא דבריו של הנתבע בשיחה טלפונית עמו וטבלה ששלח הנתבע במסרון קבוצתי.
הנתבע הסביר כי הסתמך על מידע שגוי שמסר לו דימיטרי.
הסתמכותו העיוורת של הנתבע על דברי דימיטרי בדבר יתרת החוב המגיעה לתובע ומעורבותו היתרה של דימיטרי בחשבון הבנק של החברה עולה גם מתמלול השיחות שהוגשו על ידי התובע כאשר הנתבע אומר בעמ' 1 שורה 25 בתמלול השיחה השנייה מיום 11.1.17 לאחר שהתובע מתלונן על חילולו של השיק של החברה: "..אוקי. אני אדבר עכשיו עם דימה" ובעמ' 2 בתמלול זה שורה 1: "הוא פשוט לא אמר לי. לא ידעתי. דימה לא עדכן אותי שאמור להיות כזה שיק."
התובע מציין באותה שיחה כי שיחתו הראשונה בעניין השיק שחזר הייתה עם דימיטרי ומוסיף: "אני שלחתי לדימה...אבל אני שלחתי לו את השקים שאמורים לרדת על הכסף שאני נתתי לכם.."
אם דימיטרי אינו מעורב וחסר שליטה בניהול הכספי של החברה מדוע התובע שולח לו רשימת השקים שקיבל מהחברה ולא לנתבע או ולריה? דווקא יותר סביר כי דימיטרי יהיה מעורב יותר בניהול הכספי של החברה כאשר הוא עובד שכיר בחברה לעומת הנתבע שאינו מועסק בחברה.
גם בשיחה השלישית אומר הנתבע: "אנחנו מדברים על בערך ארבעים אלף נכון? שאנחנו חייבים לך מה שדימה אמר לי". עמ' 2 בתמלול שורות 12-13.
גם בעמ' 9 בתמלול שורות 9-10 אומר הנתבע לתובע: "את האמת אני אפילו לא ידעתי על הכסף שהוא לקח לך, דימה...ורק בזמן האחרון כשממש נכנסנו לתחת אז התחלתי להתעניין בזה ולשאול שאלות...הבנתי שהיא לא יודעת שום דבר..".
חוסר הידיעה של ולריה נתמך בקיומו של ייפוי כוח לטטיאנה וחתימתה של טטיאנה על שקים של החברה ועל הסכם השכירות מטעם החברה.
ספק אם ניתן לראות בהיעדר התגובה של הנתבע לאמירתו של התובע בעמ' 10 בתמלול השיחה השלישית כהודאה מצדו של הנתבע שהתקבל סך של 30,000 ₪ במזומן בספטמבר 2016 כטענת התובע. מזומן ניתן אף לייחס להעברה בנקאית ולסכום ההלוואה הראשון בסך 28,500 ₪ או האחרון בסך 29,000 ₪ בהתחשב בכך שהתובע אינו נוהג לדייק בסכומים. מדוע בחר התובע להזכיר רק סכום זה ולא להזכיר את יתר הסכומים הניכרים שהעביר לחשבון החברה בדצמבר 2016 וסמוך יותר למועד השיחה?
מדוע לא פירט התובע וצירף שקים של החברה המעידים על חלוקה לתשלומים של חוב זה במשך חצי שנה כפי שטען באותה השיחה.
כל שענה הנתבע לתובע הוא: "אין בעיה..". לא ניתן להסתמך על אמירה זו כהודאה כי הסכום אכן התקבל בחברה.
יצוין כי מדובר בשיחה שנערכה בינואר 2017 כאשר ממועד זה הועברו לתובע גם שיקים של לקוחות החברה אשר נפרעו בחודשים שלאחר מכן ובכלל זה העברה בנקאית לחשבון התובע.
ההסכם השני מיום 1.6.17 אינו מזכיר סכום חוב כלשהוא לתובע והוא מוזכר יחד עם נושים אחרים כאשר בהסכם זה מתחייבים בני הזוג ז'ורבסקי לשאת בתשלומם לפיכך מובנת טענתם של בני הזוג בר כי לא נתנו דעתם יותר מדי על רשימה זו.
כך או כך, אין מדובר בחוב של 41,000 ₪.