תירוצי האשה כי החיבוקים נועדו כדי לתמוך בה, דברים אלו מהבל ימעטו. גם תירוצי הנטען כי כל שיחותיו היו בענייני עסקים ושיחות נפש, מוזרות בעינינו. מי הוא זה אשר נותן ייעוץ עסקי בחניונים אחר חצות לילה במקום חשוך, שלדעתו רק גנבים מסתובבים שם (כך הוא טען בחקירה כשנתפס בחניון בשעה 12 בלילה ע"י הבעל) ?! תשובות אלו תמוהות בלשון המעטה וכל אדם מן היישוב היה מתבייש בתירוצים אלו.
עוד יש להוסיף כי הוגשו לבית הדין פירוטי שיחות בין האשה לבין הנטען, המראות על מאות שיחות שמתנהלות בין הנטען לבין האשה במשך שעות כל היום והלילה ורבות מהן בשעות הקטנות של הלילה וכן בשבתות ובחגים.
טיעוני האשה על מעשיה
א] במהלך כל עדות האשה וחקירתה, האשה או שהכחישה בקול תרועה כי הכול שקר וכזב או שאינה זוכרת. אולם אחר שהציגו בפניה את ההוכחות ואת העובדות לאשורן, נאלצה להודות שאכן היו הדברים.
ב] על כל תמיהה שתמה בית הדין כיצד אשת איש עושה מעשים כאלו, מיד טענה: "אנחנו אנשים חילונים איננו שומרים תורה ומצוות, וכך בחברה שלנו מתנהגים ובטח אתם מכירים ויודעים את זה."
--- סוף עמוד 41 ---
דיון הלכתי בתביעת הגירושין
דין עוברת על דת
הנה דין עוברת על דת מבואר ומפורש בשו"ע ונושאי כליו ובאחרוני זמנינו. עוברת על דת אמור באישה שאיננה נוהגת בדרכי הצניעות או שמכשילה את בעלה במאכלות אסורות או באיסור נידה. כאשר האישה לבדה עוברת על איסורי תורה אך לא מכשילה את בעלה, אין דינה כעוברת על דת. נוסף על כך, כדי להפסיד את האישה מכתובתה כדין עוברת על דת, תידרש התראה בפני שני עדים כשרים ועדות כשרה שהאישה ממשיכה בדרכה הרעה. וכמ"ש מרן (שו"ע, אבן העזר סימן קטו סעיף א):
"אלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת משה ויהודית. ואיזו היא דת משה? שהאכילה את בעלה שאינו מעושר או אחד מכל האיסורים או ששימשתו נידה ונודע לו אחר כך...."
ובסעיף ד':
"איזו היא דת יהודית? הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל ואלו הם הדברים שאם עשתה אחד מהם עברה על דת יהודית יוצאה לשוק או למבוי מפולש או החצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע... או שטווה ומראה זרועותיה לבני אדם... בכל אלו תצא בלא כתובה אם יש עדים שהתרה בה תחילה ועברה על התראתו אין כופין אותו לגרשה ומכל מקום מצווה עליו שיוציאנה. הגה: ואינה יכולה לעכב על ידו שלא יגרשנה ויכול לגרשה בעל כרחה ואין בזה חרם רבינו גרשום."
החשש בעוברת על דת
הנה חברי הביא את מחלוקת האחרונים האם בעוברת על דת החשש הוא שמא זינתה או שמא תזנה.