משרד הבינוי והשיכון טוען עוד כי השאלה הפרשנית בנוגע לשעת הגשת ההצעות איננה שולית, כטענת המערערות, אלא מהווה נקודת מוצא לבחינה המקרה דנן. בתוך כך נטען כי אין חולק שככל שהטעות היתה מובאת לידיעתו של משרד הבינוי והשיכון עובר לפתיחת תיבת המכרזים – השעה 12:00 היתה השעה הקובעת להגשת הצעות למכרזים. לפיכך, לטענת משרד הבינוי והשיכון, אין בעובדה שכל ההצעות נבחנו, כדי לגרוע מהעובדה שהמשיבה 2 פעלה בהתאם לפרסומי הרשות. מעבר לכך משרד הבינוי והשיכון גורס כי הטענות באשר לדליפת מידע פנים נטענו בעלמא, ואין בהן ממש, ולפיכך ממילא הן אינן מצדיקות התערבות בהחלטת וועדת המכרזים, או את פסילת הצעותיה של המשיבה 2. לגישת המשיב 1 טענות אלו אף נסתרות לגופן מכח הנתונים הבאים: ההתייעצויות שקיימו חברי וועדת המכרזים המחוזית; ההחלטה להעביר את הדיון בהצעות ואת ההכרעה בדבר זהות הזוכים במכרזים – לוועדת המכרזים המשרדית, והפער בין ההצעות הזוכות, לבין הצעותיהן של המערערות, העומד, לשיטת המשיב 1, על סך של כ-985 אלף ש"ח בשלושת המכרזים. באשר למציע שהגיע ונמנעה ממנו האפשרות להגיש את הצעותיו נטען כי הוא עצמו סבר כי המועד האחרון להגשת הצעות חל בשעה 11:00, ומאחר שגם לתפיסתו הוא איחר את המועד האחרון להגשת הצעות למכרזים – הוא אף לא פנה מאוחר יותר בעניין זה. לפיכך, לטענת משרד הבינוי והשיכון, אין בכך כדי לשנות מן התוצאה אליה הגיעו וועדות המכרזים.
משרד הבינוי והשיכון הוסיף כי ביטול תוצאותיהם של המכרזים יסב נזקים כבדים לקופת המדינה, בפרט בהתחשב בקצב ביצוע העבודות. עם זאת, לשיטתו, אפילו אם אכן היתה קמה עילה להתערבות בהחלטת וועדת המכרזים – בכל מקרה אין להכריז על המערערות כזוכות.
משרד הבינוי והשיכון טען לבסוף כי לגישתו אין להתערב גם בפסיקת ההוצאות, במיוחד נוכח העיכוב בביצוע העבודות עד למתן פסק הדין של בית המשפט קמא.
התפתחויות נוספות
13. לאחר שקיימנו דיון בערעור – העלינו הצעת פשרה מסוימת כדי לנסות לסיים את הפרשה בהסדר משום דרכי שלום. דרך זו לא נסתייעה, נוכח אי הסכמתן של המערערות לקבל במלואו את מתווה הפשרה שהוצע. לאחר מכן ביקשו המערערות כי יוחזרו להן הערבויות מהפיקדון שהפקידו בבית המשפט ונראה היה שמסתמנת שוב הידברות, ואולם אף זו לא צלחה ובסיום הליך זה – בקשתן נדחתה.
בהתחשב בכל האמור לעיל יש לפסוק איפוא עתה במכלול על פי שורת הדין, ולפיכך אעבור עכשיו לליבון הדברים.