מעבר לכך – המערערות טוענות כי המשיבה 2 הגיעה כבר בשעה 10:00 לשם רכישת מסמכי המכרזים ולשם הגשת הצעותיה, ובמעמד זה, הובהר, לשיטתן, למשיבה 2 כי המועד האחרון להגשת הצעות הוא השעה 11:00 של אותו היום. לגישתן, עובדה זו מעידה על כך שהמשיבה 2 הייתה מודעת למועד האחרון להגשת ההצעות על פי תפיסת המערערות וועדת המכרזים המחוזית (שפתחה את המעטפות בשעה 11:00), ואיחורה של המשיבה 2 נבע רק מכך שהיא לא התארגנה כנדרש, מבעוד מועד, לשעה 11:00 היעודה.
9. בנוסף – המערערות משיגות גם על גובה חיוב ההוצאות (50,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות) שהושת עליהן בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר לטענתן איננו סביר נוכח התנהלותם של המשיבים, ואף לא משקף את ההוצאות שנגרמו למשיבים בפועל.
10. המשיבים סומכים מנגד את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד, וטוענים כי דינו של הערעור – להידחות מהטעמים שיוצגו מיד בסמוך.
11. לטענת המשיבה 2, במכרזים נפל פגם טכני בלבד, שלא גרם לכל נזק, ולא פגע בזכויותיהן של המערערות. לגישתה, התנהלותה של וועדת המכרזים ריפאה את הפגם שנפל במסמכי המכרזים, באופן שמנע פגיעה בזכויותיה שלה, שהיתה נגרמת כתוצאה מאי קבלת הצעותיה, חרף כך שעמדה במועד הנקוב בטופס ההצעה לצורך ההגשה – מועד שגם פורסם כאמור באתר האינטרנט של לשכת הפרסום הממשלתית.
המשיבה 2 דוחה גם בתוקף את טענת המערערות באשר ליתרון, או אף למידע פנימי שנטען שהיא קיבלה. לשיטתה, העובדה שהיא הוכרזה כזוכה רק בשלושת המכרזים, מושא הערעור, בעוד שהיא הגישה הצעות לחמישה מכרזים, כמו גם דבר קיומם של הפרשים מהותיים בין הצעותיה שלה, לבין הצעותיהן של המערערות – מעידים כי אין בטענות המערערות כל ממש. לשיטתה, לוּ אכן היו בידה נתונים על ההצעות האחרות שהוגשו, ניתן להניח שהפער בין הצעותיה שלה לבין יתר ההצעות היה קטן יותר, באופן שהיה עדיין מאפשר לה לזכות, אולם מגדיל את הרווח עבורה.
המשיבה 2 מתנגדת גם לבקשותיהן של המערערות להתערב בהוצאות שנפסקו לחובתן, וזאת בהתחשב במאמצים הרבים שהושקעו, לטענתה, בהדיפת הבקשות לצווי ביניים והעתירות לגופן, ונוכח העיכוב בהתקשרות שנגרם בשל צווי הביניים שהוצאו על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד, לבקשת המערערות.
12. לטענת משרד הבינוי והשיכון, לא קמה עילה להתערב בפסק הדין, מושא הערעור. לשיטתו, בנסיבות החריגות של המקרה, החלטת וועדת המכרזים המחוזית לקבל את הצעת המשיבה 2, שהסתמכה על מידע שפורסם על ידי משרד הבינוי והשיכון היתה סבירה ואף מתבקשת נוכח הטעויות שנפלו בחלק מהפרסומים באשר לשעת הגשת ההצעות, ולשם שמירה על עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. אלה יפגעו, לגישת המשיב 1, דווקא מקבלת עמדתן של המערערות.