647. הנושא האחרון אליו מתייחסות באות כוח התובע במסגרת הניתוח של השאלה האם מקראות גדולות הכתר הוא יצירה מוגנת המקיימת את דרישת המקוריות, דנות הן בטענות הנתבעים בעניין "לקט" (תת פרק ב.6). לדברי באות כוח התובע, טענה זו לפיה יש הגנת זכויות יוצרים לכל כרך חומש כמכלול, בעוד נוסח פירוש הרמב"ן המהודר הנכלל בו אינו נכלל בזכויות יוצרים, היא טענה חדשה שהועלתה בשלב הסיכומים. גם לגופה מדובר בטענה שגויה אשר העלתה מוכיחה שוב, בניסוח של ב"כ התובע, "שבהעדר הגנה מפני ההפרה החמורה והבוטה שביצעו הנתבעים, הם מגייסים לעצמם טענות הזויות מן הגורן ומן היקב" (סעיף 22). מבחינה משפטית, "לקט" הינו אוסף של יצירות כאשר המקוריות היא בבחירה ובסידור של היצירות מתוך הלקט. אולם, מקראות גדולות הכתר אינן לקט של יצירות קיימות, כי אם "קיבוץ של מחקרים טקסטואליים שהתבצעו כולם על ידי אותו אדם שקיבצם, כמהדיר ועורך מדעי. מקראות גדולות הכתר הן פרי עמל, מחקר, חשיבה ולימוד של עשרות שנים שהשקיע כהן בההדרת הטקסים העתיקים הכלולים במהדורה ובהנגשתם. המקוריות במק"ג הכתר אינה באה לידי ביטוי רק באופן בו מסודרים הטקסטים בתוך המהדורה אלא בראש ובראשונה – בשחזור נוסחם של הטקסטים המוהדרים, ובביאורם לקורא באמצעות עזרי הטקסט. ממילא ברור, שהעובדה שמק"ג הכתר נהנות מהגנה (שאינה מעניינה של תביעה זו) גם כלקט, לנוכח המקוריות שבבחירה וסידור היצירות בתוך המהדורה, אינה גורמת מכך שכל אחד ואחר מהטקסטים המוהדרים הכלולים בה חוסה תחת הגנת זכויות יוצרים, שהרי כל אחד מהם הוא פרי עמל, מחקר וידע כאמור" (סעיף 22 סיפא; הקווים במקור). בהמשך הטיעון האמור כותבות באות כוח התובע: "לא בכדי נמנעו הנתבעים מלספק כל תימוכין לטענתם כאילו לקט מוגן בזכויות יוצרים 'רק כמכלול', ללא הגנה על היצירות הכלולות בו – שהרי טענה זו כלל אינה נכונה. ודוק, גם ביחס ליצירה מסוג לקט קיימת הבחנה בין זכות היוצרים בלקט לבין זכות יוצרים בתוכן הלקט, כאשר כל אחת מהיצירות הכלולות בלקט, יכולה להיות מושא לזכויות יוצרים בפני עצמה, אם היא עומדת במבחן המקוריות..." (סעיף 23; הקווים במקור).
י.3 התובע הוא בעל הזכויות המוסריות במקראות גדולות הכתר
648. בפרק השלישי של סיכומי התשובה מתייחסות באות כוח התובע לטענות כלליות של הנתבעים, כאילו התובע הינו בעל הזכויות המוסריות במקראות גדולות הכתר.
--- סוף עמוד 127 ---