יא.3 הפרמטרים של תביעה זו – תיאור תמציתי של הפרקים הבאים
755. לאור הניתוח דלעיל, יובן דרך הצגת הדברים בחלק הדיון.
756. מאחר ועוסקים אנו בנושא משפטי שאינו "שגרתי", ראיתי לנכון להציג את הביסוס המשפטי – הן במשפט הישראלי והן במשפט העברי – לזכויות היוצרים, בכלל, ולזכות המוסרית של היוצר (שהוא נשוא תיק זה), בפרט.
757. לאחר מכן, יש לדון בשלב הראשון, כמו בכל תביעה אזרחית (ראה פסקה 750 לעיל), בשאלה מהן הזכויות של התובע. כאן אתייחס, בהרחבה, למעמדה של מהדורת מקראות גדולות הכתר, תפקידו של התובע במסגרת זו, והאם ניתן לראות בפעולותיו כעורך ומהדיר ראשי, כבעל הזכות המוסרית, כטענת התובע, או שמא יש לקבל טענות הנתבעים, כי אין לתובע זכות מוסרית כלל ועיקר, מאותם טעמים שפורטו בכתב הגנתם ובסיכומיהם.
758. השלב הבא יוקדש לטענה של התובע – אותה מכחישים בתוקף הנתבעים – כי הנתבעים בספר ובתקליטור, הפרו את זכויותיו של התובע. לעניין זה, יש צורך להתייחס הן לעניין ההעתקה והסילוף והן לעניין הקרדיט. שוב, גם בנושאים אלה יש להתמודד, הן עם טענות התובע וראיותיו והן עם טענות הנתבעים וראיותיהם.
759. השלב שלאחר מכן, יעסוק בשאלת הסעדים והתרופות (השווה: פסקה 753 לעיל). מאחר ובדיני זכויות יוצרים יש ייחוד, הן בסוגי הסעדים והן בגובה הפיצוי, מחייב הדבר דיון מפורט.
760. לאחר מספר הערות והרהורים על תיק זה, תובא התוצאה המשפטית (פסיקתא), בדומה לסיום ההליך על פי המשפט העברי (ראה פסקה 754 לעיל). לאחר מכן, ומעבר לדין, אציע הסדר מעשי.
יב. זכות יוצרים ותכליתה
יב.1 סיווג זכות יוצרים במסגרת דיני הקניין
761. מקובל לחלק את נכסיו של אדם, במסגרת דיני הקניין למקרקעין, מיטלטלין וזכויות (ראה, באופן כללי, את השער השלישי, סעיף 3.1 ואילך, עמ' 89 ואילך, בספרו של חתן פרס ישראל למשפט, פרופ' יהושע ויסמן, דיני קניין – חלק כללי (ירושלים, תשנ"ג-1993); להלן – "ויסמן, קניין כללי").
762. במסגרת הזכויות, נכללים אלה: חיובים (זכויות שבהן ניתן להצביע על חייב מוגדר הכפוף לזכות); זכויות קניין שנוצרו ביחס לנכסים מוחשיים; קניינים רוחניים (ויסמן, קניין כללי, סעיף 3.148, עמ' 354).
763. קניינים רוחניים אלה (intellectual property) כוללים את הסוגים הבאים: זכויות יוצרים; פטנטים; מדגמים; סימני מסחר; וכן מוניטין (שם).
--- סוף עמוד 148 ---
764. במסגרת הדיון בבסיס העיוני לקניין הפרטי, וזאת מעבר לתיאור הדין פוזיטיבי (ויסמן, קניין כללי, סעיף 1.2, עמ' 16), מזכיר פרופ' ויסמן מספר תיאוריות (התפיסה – סעיף 1.3, עמ' 16-18; התועלתית – סעיף 1.6, עמ' 20-23; הדין כמקור הקניין – סעיף 1.7, עמ' 23-26).