784. וזה לשון סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:
"אין פוגעים בקנינו של אדם".
785. יישום סעיף זה ביחס לזכויות יוצרים הובא בפרשת גבע הנ"ל.
--- סוף עמוד 151 ---
786. לאחר מכן, מוזכר רעיון זה בפסיקה פעמים לא מעטות. ראה, למשל, רע"א 6141/02 אקו"ם בע"מ, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוזיקה בישראל נ' תחנת השידור גלי צה"ל, פ"ד נז(2) 625, בעמ' 629, בין האותיות ד-ה, בפסקה 5, מפי השופטת דליה דורנר (2003); ע"א 326/00 עיריית חולון נ' אן.אם.סי מוזיקה בע"מ, פ"ד נז(3) 658, בפסקה 5, בעמ' 662, המשנה לנשיא (בדימוס) שלמה לוין, שלדבריו הסכימו השופט (כתוארו אז) אליהו מצא והשופטת טובה שטרסברג-כהן (2003); להלן: פרשת עיריית חולון); דברי השופט – כתוארו אז – אליקים רובינשטיין בע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag ואח' נ' אבסולוט שוז בע"מ פ"ד נח(6) 869, פסקה 4.א, בעמ' 877 (והמקורות המוזכרים שם) (2004).
787. מאחר ומדובר בזכויות יסוד, יש לבדוק את מידת איזונם מול זכויות יסוד אחרות ובהם חופש הביטוי וחופש העיסוק.
788. לאחר ניתוח הפסיקה הישראלית, לרבות פרשת עיריית חולון, והתייחסות לספרות משפטית אמריקאית ופסיקה אמריקאית, אביא את דברי גרינמן (שם, סעיף 1.7, בעמ' 52):
"המסקנה, כי בחינת האיזון בין הזכויות המתנגשות צריך שתיעשה במעגל הפנימי, מתחזקת לאחר חקיקת החוק החדש, שכן ההנחה היא שבמסגרתו כבר ערך המחוקק איזון חדש ועדכני בין הזכויות ויצר את האיזונים הפנימיים הבאים לידי ביטוי במגבלות הקיימות בחוק על זכויות היוצרים. במיוחד ראוי לציון פרק השימושים המותרים בחוק החדש, ובפרט – ההיתר המורחב בדבר השימוש ההוגן. היתרים אלה הסיטו את נקודת האיזון בין זכויות היוצרים לבין חופש הביטוי והמידע, לכיוון החופש האחרון, יותר מאשר בעבר והם מפחיתים את החששות מפני פגיעה בחופש הביטוי והמידע".
[מעבר לתיאור הדין, מעלה גרינמן הרהורים אלה (שם, בעמ' 53): "עם זאת, הדיון באיזון בין זכות היוצרים לבין חופש הביטוי יימשך, ללא ספק. במסגרת דיון זה יש אכן לשקול את האינטרסים הציבוריים החשובים שאוזכרו לעיל. מאידך גיסא, אין להתעלם מכך שצמצום ניכר של זכויות היוצרים עלול לפגוע ביכולתם של יוצרים להתפרנס מיצירתם וכתוצאה מכך – בתמריץ ליצור. לכן, למרות שצמצום כזה ישחרר באופן מיידי מספר רב יותר של יצירות, או היבטים של יצירות לנחלת הכלל, הוא עלול, בסופו של דבר, להוביל לדילול המאגר התרבותי העומד לרשות החברה. עם זאת, אכן יש מקום לשקול בכל מקרה לגופו את הפרשנות הראויה של ההיתר החדש לעשיית שימוש הוגן, על מנת ליצור קטגוריות נוספות או רחבות יותר של שימושים מותרים ביצירות מוגנות, לעומת אלה שהוכרו בעבר. זאת, כדי לאפשר שימושים בעלי ערך חברתי גבוה, אשר מגשימים את תכליתם של דיני זכויות היוצרים ושאין בצדם פגיעה של ממש בעל זכות היוצרים, או בתמריץ שלו ליצור"].