789. על כל פנים, מאחר וזכות היוצרים הינה זכות חוקתית, יש לתת לכך משקל רב ומשמעותי, גם לעניין פרשנות.
790. ראוי לציין, כי בניגוד לרוב החקיקה האזרחית הישראלית, שנחקקה לפני שנת 1992, ועל כן חלים לגביה הוראות סעיף 10 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע במסגרת "שמירת הדינים", כי "אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד", הרי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, נחקק במסגרת הרקמה הנורמטיבית חוקתית השוררת במדינת
--- סוף עמוד 152 ---
ישראל מאז 1992 (מועד חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לכך חשיבות רבה, גם בדיונים הפרטניים ביחס לפרשנות החוק, יישומו ונטלי הראיה.
יג. הזכות המוסרית במסגרת דיני זכויות היוצרים
יג.1 רקע
791. מאחר ודיני זכויות היוצרים התפתחו על רקע הזכויות הכלכליות והחומריות, בעידן הדפוס ולאחריו כמוסבר לעיל, הזכות המוסרית התפתחה בשלב מאוחר יותר, בצרפת, בגרמניה במאה ה-18, כאשר שורשיה נטועים בתורת האישיות שפותחה על ידי אחדים מהפילוסופיה האירופית של התקופה ובראשם פרידריך וילהלם הגל ועמנואל קאנט, וזכתה להכרה באמנת ברן על הגנת היצירות הספרותיות והאמנותיות לשנת 1886, כולל התיקונים בסעיף 6א (ראה, גרינמן, כרך ב, סעיף 14.2 עמ' 824 ואילך, ובהרחבה, את מאמרו של פרופ' גד טדסקי, מאבות המשפט האזרחי הישראלי, אף הוא חתן פרס ישראל למדעי המשפט, וחבר האקדמיה הלאומית למדעים במאמרו "הקניין הרוחני וזכויות האישיות", משפטים, כרך י (תש"ם) עמ' 392-408). כבר במאמר זה מוזכרות הזכות לאבהות הרוחנית על היצירה (עמ' 393-394), הזכות לאי סילוף היצירה (עמ' 394-395). [כמו כן, יש במאמר התייחסות לשתי זכויות נוספות, שאינן רלבנטיות לענייננו: זכות ההצנעה (עמ' 396-397) וזכות היוצר כי היצירה שברשות הזולת תישמר (עמ' 397 ואילך)].
792. וזה נוסח סעיף 6א לאמנת ברן, כפי שהוא מופיע בתרגום העברי לכתבי אמנה, 737, כרך 21, בעמ' 589:
"(1) ללא תלות בזכויות החומריות אשר למחבר, ואפילו לאחר שהועברו הזכויות האמורות לאחר, יהא המחבר זכאי לטעון לזכותו על היצירה כמחברה, ולהתנגד לכל סילוף, פגימה או שינוי אחר בה, או לכל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או שמו.
(2) הזכויות שהוענקו למחבר בהתאם לס"ק הקודם יקוימו, לאחר מותו, לפחות עד פקיעת הזכויות החומריות וישמשו בידי האנשים או המוסדות המורשים לכך בתחיקת הארץ שבה נתבעת ההגנה. אף על פי כן, אותן ארצות שתחיקתן, בעת אישרורן של הכתב הזה או בעת הצטרפו אליו, אינה מבטיחה, לגבי ההגנה שלאחר מות המחבר, את כל הזכויות שפורטו בס"ק הקודם, רשאיות לקבוע כי זכויות מסוימות מאותן זכויות יחדלו להתקיים לאחר מותו.