65. טענה נוספת המתייחסת להפרה של זכותו המוסרית של התובע, מנוסחת כדלקמן (סעיף 47.3; ההדגשות במקור): "הנתבעים פגעו בשלמות היצירות שהופרו באופן מכוון ובמזיד. עובדה זו ניכרת הן בספר המפר – מן הדיווח המסולף והבלתי מדויק שמסרו הנתבעים לגבי מידת ההתאמה בין נוסח הספר המפר לנוסח מהדורת הכתר המעודכנת – באופן שיוצר תמונה מטעה לגבי טיבן של יצירות מהדורת הכתר המעודכנת, והן באתר המפר – מכך ששילוב הקטעים מתקליטור הכתר באתר המפר לא נדרש כלל לגופו של עניין, ואין ספק שנעשה כל כולו במגמה להשמיץ את יצירות מהדורת הכתר המעודכנת, כמתואר לעיל".
66. מנסחי כתב התביעה רואים בכל ההפרות האמורות "פגיעה משמעותית במוניטין של פרופ' כהן ושל היצירות שהופרו", בהסבירם כי "במעשיהם גרמו הנתבעים שלא כדין לקוראי הספר המפר ולגולשי האתר המפר בארץ ובעולם לפקפק ביוקרתה ובאיכותה של מקראות גדולות הכתר כמהדורת יסוד מדעית חדשה, ולפקפק במעמדו של פרופ' כהן כיוצר המהדורה, תוך פגיעה בשמו ובאמינותו של פרופ' כהן ביחס לכל מפעל חייו המדעי" (סעיף 48 לכתב התביעה).
67. כתב התביעה מתייחס גם לנתבעים ונטען בו, כי, למיטב ידיעתו של פרופ' כהן, "הפיקו עופר ויעקבס רווח ויוקרה מקצועיים מן ההפרות על חשבונו, שכן השימוש האסור והמטעה שעשו בפרי מפעלו הייחודי והחדשני בתחום ההדרת נוסח הפירושים, מסייע בידם לנכס לעצמם מעמד כחוקרים המובילים והחדשניים של פירוש הרמב"ן בתחום זה, כפי שניכר, למשל, במהלך הכנס המפר. זאת ועוד, למיטב ידיעת פרופ' כהן, מפיקים הנתבעים כולם רווחים גדולים, במונחי כסף ויוקרה, מן הפרסום וההוצאה לאור של הספר המפר" (סעיף 49 לכתב התביעה; ההדגשות במקור).
68. בהמשך נטען כי מאחר ומדובר בהפרות הנמשכות חודשים ארוכים תוך התעלמות מפניות חוזרות ונשנות מצד פרופ' כהן, על פי הקריטריונים המפורטים בדין ובהלכה הפסוקה, זכאי פרופ' כהן לפיצויים על פי סכום תקרת הפיצויים המקסימלית עקב הפרת הנתבעים את זכותו המוסרית, ובמיוחד כאשר הנתבעים עשו את מעשיהם ביודעין (סעיפים 50-52 לכתב התביעה).
--- סוף עמוד 17 ---
69. במסגרת הטענות בדבר הפרת זכויות יוצרים והזכויות המוסריות של פרופ' כהן, נטען כי להפרות הנתבעים עלולות להיות השלכות חמורות ומרחיקות לכת גם לגבי נזקים עתידיים, שייגרמו הן לפרופ' כהן והן למפעל הכתר, וזאת, כנטען בכתב התביעה, כי הפרות הנתבעים עלולות לשמש "מודל לחיקוי" בידי גורמים נוספים. לעניין אחרון זה נטען כי הסכנה הגלומה בכך מתעצמת עקב הקלות הטכנולוגית, המאפשרת הפרות אלה בדרך של לחיצת "העתק הדבק" פשוטה (סעיף 53 לכתב התביעה).