--- סוף עמוד 211 ---
בחינה מקרוב של העובדות מלמדת, שרוב השינויים בנוסח הפסוקים אינם נובעים דווקא מנוסח אחד של הכתוב שהיה לפני המפרשים, אלא מחוסר הקפדה של המפרשים מכאן ושל המעתיקים מכאן בציטוט מדויק של הכתוב. אבל מאידך, אין ספק שפעמים מקור השינוי הוא בנוסח שונה של הכתוב שהיה בידי המפרש. ביחוד אמורים הדברים בשינויים מן הסוג שהודגם לעיל. אפשר להוכיח ששתי הגרסאות הנ"ל עצמן היו אמנם מצויות בכתבי יד של מקרא באשכנז (ראה צילום), ומכאן האפשרות שהיו גם לפני רשי. כמו כן עצם דברי רש"י... לא יהיו מובנים כראוי ללא הגרסה השונה המצויה אצל בן-חיים וברוב כתבי היד.
מכאן מתחייב נוהגה של מהדורתנו בפרשה זאת. אנו נקפיד על מסירה נאמנה של נוסח הפסוקים כפי שהוא מתועד בכתבי היד, בין שהוא כולל שינויי מלא וחסר בלבד, ובין שהוא כולל גם שינויים אחרים, ובתנאי שאין סימנים מובהקים לשיבושי העתקה. אנו רואים פגם בהתערבותם של מהדירים במנהגי הציטוט הקדומים, גם כאשר אין ספק שהשינוי נובע מחוסר הקפדה על דיוקו של הציטוט; על-אחת-כמה-וכמה כאשר יש מקום להנחה שלפני המפרש היה נוסח שונה מן הנוסח המקובל, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר אין להבין את הפירוש עצמו ללא השינוי, כמו בדוגמה שלמעלה.
ח. הכתיב של הפירושים: הכתיב יהא כתיבו של כתב היד שנבחר לנוסח הפנים, אלא אם כן יש יסוד מוצק לפקפק בגרסת הכתיב, או שהכתיב עלול לגרום קושי של ממש להבנת הקורא. אין כל הצדקה, לדעתנו, לנטייתם של מקצת מהדירים בימינו לאחד את הכתיב שנהגו בו מפרשים ומעתיקים בימי הביניים, גם כשאינו עקיב; לפיכך אפשר יהיה למצוא במהדורתנו לעתים כתיבים שונים לאותה תיבה באותה סביבה, בהתאם לנוהגו של כתב היד. באותם מקומות נדירים שמתבקש תיקון כתיב לתועלת הקורא, ייעשה הדבר רק כשיש לתיקון עדויות מסייעות מכתבי יד אחרים.
ט. ראשי-תיבות נוטריקונים ומספרים: לנוחיותו ולתועלתו של הקורא יופשטו ראשי התיבות והנוטריקונים המצויים בנוסח היסוד של הפירוש, והמספרים המיוצגים בכתב היד באותיות ינוסחו במלים (א' = אחד; י"א = אחד-עשר; וכיוצא באלה). כל זאת כשיש יסוד לכך במנהגיהם של כתבי היד עצמם.
י. תיעוד השינויים מנוסח היסוד: כל שינוי מנוסח היסוד, בין שהוא נעשה לאור עדותם של כתבי יד, ובין שהוא נעשה מסיבות אחרות (כגון בסעיף הקודם), יתועד במאגר המידע הממוחשב (ראה להלן), ויהא מזומן לעיונם של כל המעוניינים".