1016. סדר הצגת פרשני ימי הביניים הנמצאים במהדורת מקראות גדולות הכתר על ספר בראשית הוא זה: רש"י; רשב"ם, ראב"ע; ורק הרביעי הוא הרמב"ן.
1017. וכך נכתב בהקדמה לספר בראשית על הרמב"ן (הבאתי את הדברים במלואם, מילה במילה, מעמ' יג של המבוא):
--- סוף עמוד 213 ---
"רמב"ן (רבי משה בן נחמן – 1270-1194 לערך): מן העיר גירונה שבספרד (קטלוניה). ומכאן כינויו 'גירונדי' (ראה בכותרת הקדמתו...). מגדולי התורה שבדורו, שידיו רב לו גם בהגות היהודית ובקבלה. כל אלה באים לידי ביטוי בפירושיו, פשטן מעמיק, ועם זאת אינו נמנע מלהשתמש בדרש כאמצעי פרשני במקומות המתאימים. מובאות מילוליות מפירושו של רש"י משמשות נקודת מוצא לרבים מפירושיו; לעתים רחוקות הוא מסכים עמו, ועל-פי-רוב הוא מציע פירוש אחר. במהדורתנו יודגשו המובאות מרש"י לתועלת הקורא. פירושו מצטיין בניתוחים מעמיקים, שעשאוהו עד מהרה מקובל ונפוץ בחוגים של תלמידי חכמים ויודעי ספר. מספר ניכר של כתבי-יד שרדו, והם מאפשרים להעמיד היום גירסה מדויקת ככל האפשר של פירושו, לעומת השיבושים הרבים שנפלו במהדורות הדפוס, מאז הודפס לראשונה (רומא, 1480). במהדורת היסוד של 'מקראות גדולות' (1523-5) לא נכלל, כנראה, בגלל אורכו, והוכנס לראשונה לתבנית זו רק במהדורת ורשה (תר"ך-תרכ"ו), שממנה הועתקו כל מהדורות ימינו. מידע נרחב יותר על הרמב"ן, ודרכו בפרשנות, וכן על דרכנו בההדרת פירושו, יינתן במבוא-ויקרא [גם על כך אין מחלוקת כי מבוא זה, טרם נכתב – תוספת שלי – מ.ד.].
להלן כתבי-היד ששימשו אותנו לנוסח היסוד וקבוצת הביקורת: מינכן 138; פריס, לאומית 221; ניו-יורק, ביהמ"ל 206L; ותיקן 40. פרט לכתבי-היד הנ"ל התיעצנו במקרים מיוחדים גם בכתבי-יד אחרים. כתב-יד ניו יורק, ביהמ"ל 206L שימש לנו להשלמת כ"י מינכן בחלקים חסרים, ושם הוספנו לקבוצת הביקורת את ניו-יורק, ביהמ"ל 986L".
טז.8 היצירתיות שבפירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר
טז.1.8 בחירת כתב היד ששימש נוסח יסוד
1018. אין חולק – ובעמדה זו תומך גם פרופ' אביעד הכהן (העד מטעם הנתבעים) – כי במסגרת פרסום מהדורה מדעית של ספר שנכתב לפני מאות שנים ויש מספר כתבי יד שלו, ההחלטה באלו כתבי יד להשתמש ומה סדר העדיפות שלהם, היא אחת השאלות החשובות מבחינה מדעית, והיא זו שנותנת משקל מדעי למהדורה המבוססת על אותם כתבי יד.
1019. מוסכם על הכל, כי בחירת כתב היד לעניין הרמב"ן נעשתה על ידי פרופ' מנחם כהן, כאשר כתב היד הינו כתב יד מינכן 138, כפי שציטטתי לעיל מהקדמת מהדורת מקראות גדולות הכתר לספר בראשית (ראה פסקה 1016 לעיל).