1020. ראוי לציין, כבר עכשיו (ועוד אחזור על כך כאשר אדון במעשיהם של הנתבעים), כי פרופ' יוסף עופר, אישר כי זה כתב היד הנבחר והמתאים, וגם שימש כנוסח יסוד לספר נשוא תיק זה, וכי פרופ' כהן הוא זה שבחר את כתב היד הנ"ל לצורך ההדרתו במהדורת מקראות גדולות הכתר (ראה לעיל ההתייחסות בפסקאות 315(ז), 656 ו-670).
--- סוף עמוד 214 ---
1021. מכאן, כי לפחות לעניין רכיב זה יש יצירתיות בפירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר, וזה לבדו מצדיק את תחולת דיני זכויות היוצרים, בכלל, והזכות המוסרית, בפרט ליצירה זו של הרמב"ן מקראות גדולות הכתר.
טז.2.8 קביעת הנוסח על פי כתב יד היסוד וכתבי היד האחרים, והכרעה כאשר כתבי היד אינם אחידים
1022. לאורך הראיות בתיק, הוסבר על ידי העדים (הן התובע, הן הנתבעים, הן הרב ד"ר ברנדס והן פרופ' אביעד הכהן) כי אחת מהמשימות החשובות של מהדיר מהדורה מדעית היא זו: גם כאשר נבחר נוסח כתב יד כנוסח בסיס או נוסח יסוד, נערכת השוואה של אותו נוסח מול כתבי יד אחרים. כאשר נתקל המהדיר בסתירה בין כתבי היד השונים, עליו להכריע מהו הנוסח, שבעיניו הוא הנוסח הנכון.
1023. ראה לעניין זה את דברי ב"כ הנתבעים, בסיכומיהם, בהקשר אחר, שבו הם מזכירים כי הן המומחה פרופ' אביעד הכהן והן ד"ר ברנדס "הסבירו כי השוואת כתבי יד לנוסח בסיס הינה 'שיטה מקובלת' בתחום המחקר האקדמי ומשכך, ברי כי בעצם השוואת כתבי היד לנוסח ה'כתר' אין כל חריגה מהמקובל בענף זה" (סעיף 252 סיפא לסיכומי הנתבעים; הדברים הובאו, במלואם, בפיסקה 575 לעיל).
1024. דרך ההכרעה אינה פשוטה. יש הרואים זאת כ"אמנות", והיא אינה ניתנת להוראה ולימוד ממורה לתלמיד. כך כתב הנתבע 1, פרופ' יוסף עופר, בסעיף 86 לתצהירו: "מלאכה זו היא בבחינת אמנות" (ב"כ התובע, לעניין זה, ככל שמדובר בהכרעותיו של פרופ' עופר, בספר, חולקות על כך שפעל בדרך האמורה [ראה: פיסקה 263 לעיל], אולם מסכימות הן לחשיבות של ההכרעה בין כתבי היד).
1025. על כל פנים, תוצאות ההכרעה, הן אלה אשר מקנות למהדורה היוצאת על ידי אותו מהדיר את שמה ואת איכותה בעולם המדעי, והיא – ה"יצירה", לעניין דיני זכות יוצרים.
1026. במהדורת מקראות גדולות הכתר, ככל שהדבר נוגע לרמב"ן, בוצעו הכרעות רבות.
1027. הועלתה טענה על ידי הנתבעים כי אין שקיפות ואין הסבר מדעי מדוע נבחרה מילה זו או אחרת, ומדוע בנושא פלוני או אלמוני הועדף כתב יד אחד על פני רעהו. גם אם יש מן הצדק בדברים אלה – אין עניין זה לשופט להכריע בו, וחזקה על אנשי המדע הקוראים את הספר, שבו לא נמצאים הסברים מדוע הועדף כתב יד א על פני כתב יד ב, כי יעירו על כך במאמרי ביקורת או בהתייחסות פרטנית כאשר הם נזקקים לנושא זה או אחר. מכל מקום, מבחינת דיני זכויות היוצרים והזכות המוסרית, מעשי היצירה שבה יש הכרעה בין כתבי יד שונים, נותרת יצירה הזוכה להגנת החוק, גם אם יש בה פגם אי שקיפות.