214. לעניין אי מתן קרדיט למהדורת שעוועל, מוסבר בהרחבה כי מהדורת שעוועל שימשה "נוסח בסיס" שהועלה זמנית על המחשב, כשימוש טכני מזמני ובלתי מחייב. לאחר שנקבע נוסח היסוד על פי כתבי היד, לא נעשה יותר שימוש במהדורת שעוועל פרט למיעוט מקרים (סעיפים 69-74 לכתב התשובה).
215. בפרק ח המוקדש למוניטין התובע, מצוטט סעיף 191 לכתב ההגנה, שבו נטען כי מחקרם של הנתבעים עוסק אך ורק בסוגיית תוספות פירוש הרמב"ן ומסביר באופן מדעי את השינויים ממהדורת הכתר, וכי אין בהתפתחות מדעית זו כדי לפגוע במוניטין של התובע (סעיף 75 לכתב התשובה).
216. כנגד טענה זו, נכתב בכתב התשובה, כי דברים אלה סותרים טענות אחרות של הנתבעים בכתב ההגנה ובהם כי חלק חשוב מעבודתם הייתה קביעת נוסח מדויק של פירוש הרמב"ן (סעיף 69 לכתב ההגנה) וכן כי כל שינוי מנוסח הכתר נועד לצורך השבחתו ודיוקו המקסימלי של פירוש הרמב"ן (סעיף 76 לכתב ההגנה). סתירה זו מוסברת בכתב התשובה במילים אלה: "שכן אין לי ספק שהנתבעים עצמם מודעים לכך שהשימוש האסור שעשו בטקסט המילולי של מקראות גדולות הכתר פגע במוניטין של פרופ' כהן" (סעיף 76 לכתב התשובה). ופגיעה נוספת במוניטין הייתה כאשר השמיטו הנתבעים את כל סימוני התוספות שבנוסח מקראות גדולות הכתר, שהועתק על ידם, ואף נמנעו בכל דרך מלהזכיר את שיטתו הסדורה של פרופ' כהן בנושא (סעיף 77 לכתב התשובה).
217. התובע מדגיש, כי הפגיעה של הנתבעים במוניטין של מקראות גדולות הכתר, ושל פרופ' כהן, אינה מסתמכת בפירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר. לטענת התובע, הנתבעים גרמו לכך שציבור הקוראים של הספר וכן המשתמשים באתר המכללה, מניחים כי פירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר אינו מדויק, ובכך, למעשה, "פגעו בכך במוניטין של פרופ' כהן בכל הפירושים ובכל
--- סוף עמוד 45 ---
21 הכרכים של מקראות גדולות הכתר" (סעיף 78 סיפא לכתב התשובה). כראיה לכך מצוטט מאמר שנכתב בעיתון "מקור ראשון" ביחס לספר (סעיף 79 לכתב התשובה).
218. בפרק התשיעי של כתב התשובה, נטען כי הפגיעה של הנתבעים בזכות המוסרית של פרופ' כהן, איננה סבירה, וכך נאמר בסעיפים 80-81 לכתב התשובה:
"מתוך הכרה בחולשת גרסתם העובדתית, הפליגו הנתבעים על כנפי הדמיון בטיעוניהם המשפטיים המפולפלים, וטענו כי פעולותיהם החמורות של הנתבעים חוסות תחת סייג הסבירות הקבוע בסעיף 50(ב) לחוק זכות יוצרים. ואולם, למרבה הצער – לא רק שאין לטיעוניהם אחיזה בדין, אלא שהם אף עומדים בסתירה גמורה להלכה הפסוקה.