287. אכן, לאחר הגשת התביעה, היה שינוי בטקסט של תקליטור הכתר ובו ניתן קרדיט לפרופ' כהן. אך, פרופ' עופר הסביר זאת מתוך "רגישות", ולא הכיר בכך שלא ניתן קרדיט ראוי לפרופ' כהן (סעיף 96).
ח.9 התייחסות לחוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעים
288. בהמשך סיכומי ב"כ התובע, יש התייחסות לחוות הדעת של שני המומחים. אעיר, כי הכותרות של ראשי הפרקים שבחרו ב"כ התובע, הן מעליבות ופוגעניות, שלא לצורך (הכותרת של פרק י היא: "למסמך המתייתר להיות 'חוות דעת' מטעם פרופ' אביעד הכהן – אין כל ערך"; הכותרת של פרק יא היא: "בחוות דעתו של פרופ' בר אשר אין כל ערך").
289. לטענת ב"כ התובע, מאחר שפרופ' אביעד הכהן לא הביא כל ראיה, אסמכתא או דוגמה לביסוס טענותיו, לפיהן כל נושא ה"קרדיטציה" במדעי היהדות אינו אחיד ואין "מסמרות" או קריטריונים מחייבים, וכי הפניה ל"מפעל מדעי", שלו שותפים רבים אינה נעשית תמיד תוך ציון שם העורך הראשי – כל זה מצדיק שלא להידרש למסמך זה כלל ועיקר (סעיפים 97 והרישא של סעיף 98 לסיכומי התובע).
--- סוף עמוד 63 ---
290. כאשר ניסה פרופ' אביעד הכהן, בתחילת חקירתו הנגדית, כדברי ב"כ התובע, לבצע "מקצה שיפורים", באמצעות הבאת דוגמאות, לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית, מזכירות ב"כ התובע את הערת בית המשפט כי העדר דוגמאות כאלה פגעו בזכות ב"כ התובע להתארגן לחקירה הנגדית (סעיף 98 סיפא לסיכומים).
291. גם כאשר יש התייחסות לדברי פרופ' אביעד הכהן, מדגישות ב"כ התובע כי אין הוא נוקב בשם המאמר ומזכיר את המילים "עשרות דוגמאות", ואותן שלוש דוגמאות המוזכרות, אינן מוכיחות דבר, לשיטת ב"כ התובעים (סעיף 100). בהמשך, יש התייחסות פרטנית לאותן דוגמאות (סעיפים
101-105).
292. אשר לדוגמה של פרופ' אביעד הכהן כי במהדורת הכתר אפילו המילה "קאפח", שהוא הרב יוסף קאפח, המהדיר והמתרגם של פירוש המשניות לרמב"ם וספרים אחרים, נכתבה קפאח, משיבות ב"כ התובע כי מהדורת הכתר, לאחר שגילתה את השגיאה, בכל הספרים שלאחר מכן נכתבה המילה נכון, ועל כך מוסיפות הן ואומרות: "במקום לראות בכך סימן להקפדה על קלה כבחמורה, לדיוק ולשיטתיות בוחר אביעד הכהן להציג מצג הפוך, וזאת מתוך כוונה ברורה לסייע לנתבעים להתגונן מפני התובע באמצעות השמצת מהדורת הכתר" (סעיף 107 סיפא לסיכומי התובע; הקו במקור).
293. כנגד טענת פרופ' אביעד הכהן כאילו שמו של הרב ברויאר הוזכר בכרך הראשון והושמט בכוונת מכוון משאר הקטעים, תשובת ב"כ התובע היא כי בשני המבואות של מהדורת הכתר, יהושע שופטים ומלכים – שרק בהם יש הפניות ביבליוגרפיות – מופיע שמו של הרב ברויאר מספר פעמים; ואילו בשאר כרכי המהדורה, שאין בהם רשימות בביבליוגרפיות אלא טקסטים, "לא מוזכר בהם הרב ברויאר כחוקר, בדיוק באותה מידה שלא מוזכר בהם פרופ' מנחם כהן כחוקר" (סעיף 108 סיפא).